מחקר חדש מה-JAMA Intern Med.מצביע על כך ששימוש גדול יותר בתרופות אנטיכולינרגיות קשור לסיכון מוגבר לדמנציה.
ברקע מסביבים החוקרים כי לתרופות רבות יש אפקט אנטיכולינרגי. באופן כללי מקובל לחשוב שכאשר תרופות אלה גורמות להפרעות קוגנטיביות הן הפיכות כאשר מפסיקים את השימוש בהן. עם זאת, מעט מחקרים הצביעו על כך שתרופות אלה קשורות עם סיכון מוגבר לדמנציה. מטרת החוקרים הייתה לבחון אם לרמת השימוש המצטברת בתרופות אנטיכולינרגיות יש קשר לסיכון להתפתחות דמנציה.
לצורך כך נעשה מחקר עוקבה תצפיתי פרוספקטיבי אשר עשה שימוש בנתונים של מחקר שעקב אחר שינויים באוכלוסייה מבוגרת בסיאטל, ארה”ב. נכללו במחקר 3,434 משתתפים מעל גיל 65 ללא דמנציה בכניסה למחקר. הגיוס למחקר היה בין 1994-96 ובין 2000-2003 , עם גיוס מתמשך ל”החלפת” מקרי תמותה. כל המשתתפים היו במעקב מידי שנתיים, והנתונים שנאספו עד ספטמבר 2012 נכללו באנליזה זו.
החוקרים עשו שימוש במידע אודות מימוש מרשמים בכדי לוודא את היקף החשיפה המצטבר לתרופות האנטיכולינרגיות, אשר הוגדרה במונחי טיפול יומי מצטבר במינון סטנדרטי (TSDDs) לאורך 10 השנים האחרונות. השימוש ב-12 החודשים האחרונים הוצא מהאנליזה בכדי למנוע הטייה של סימפטומים הקשורים למחלה. ערכי החשיפה המצטברת עודכנו לכל המשתתפים בתוך תקופת המעקב.
יעדי המחקר המרכזיים כללו הופעת דמנציה ואלצהיימר תוך שימוש בכלי איבחון סטנדרטיים. ניתוח סטטיסטי נעשה באמצעות מודלים של רגרסיות COX יחסיות תוך התאמות למשתנים דמוגרפיים, סגנון חיים בריאותי, מצב בריאותי כללי, לרבות תחלואה נלווית.
החוקרים מדווחים כי התרופות ממשפחת האנטיכולינרגיות שהיו בשימוש הרחב ביותר היו נוגדי דכאון טריצקליים (TCA) , אנטיהיסטמינים מהדור הראשון, ואנטי-מוסקריניות לפעילות יתר של שלפוחית השתן. נמצא שבמהלך מעקב ממוצע של 7.3 שנים, 23.2% מהמשתתפים פיתח דמנציה, מהם כ-80% פיתחו אלצהיימר. נמצא קשר תלוי מינון מצטבר מובהק בין חשיפה לתרופות כולינרגיות לסיכון לדמנציה ואלצהיימר (עם p>0.001 למגמה). הסיכון היחסי המתואם לדמנציה של שימוש בתרופות אנטיכולינרגיות בהשוואה לכאלה שלא השתמשו בתרופות אלה כלל היה 0.92 (בטווח 0.74-1.16) ל-TSDDs של בין 1 ל-90, ושל 1.19 ל-TSDDs של בין 91-365 (בטווח 0.94-1.51) ושל 1.23 (בטווח בין 0.94-1.62) ל-TSDDs בין 366-1095. למשתמשים מעל 1095 ימי טיפול סטנדרטים הסיכון היה פי 1.54 ומובהק סטטיסטי (בטווח בין 1.21-1.96) .
יחסי סיכון דומים נמצאו גם עבור אלצהיימר. המימצאים היו עקביים גם תחת מבחני רגישות ואנליזות פוסט הוק שונות.
החוקרים מסכמים כי שימוש מצטבר גדול יותר של אנטיכולנירגים קשור עם סיכון מוגבר לדמנציה. הם ממליצים לעשות מאמץ להעלאת מודעות בקרב אנשי מקצוע ואנשים מבוגרים לסיכון פוטנציאלי הקשור לשימוש בתרופות אלה ולהקטנת שימוש מצטבר ארוך טווח למינימום האפשרי.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!