בחלק מהנשים עם אי-נקיטת שתן במאמץ (Stress Incontinence) ייתכנו תוצאות הרבה יותר טובות במידה ומוותרות על טיפולי פיזיותרפיה ומופנות ישירות לניתוח מתלה לטיפול בהפרעה (Midurethral Sling Surgery), כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine.
בהשוואה ישירה בין שתי הגישות, 90.8% מהנשים שחולקו להתערבות ניתוחית דיווחו על שיפור לאחר שנה, בהשוואה ל-64.4% מאלו שחולקו לטיפול פיזיותרפי.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי פיזיותרפיה הכוללת תרגילים לחיזוק שרירי רצפת האגן מומלצת כטיפול קו-ראשון לאי-נקיטת שתן במאמץ, כאשר התערבות ניתוחית מומלץ במקרים בהם טיפול זה כשל. אין נתונים ממחקרים אקראיים להשוואת שתי האפשרויות כטיפול ראשוני.
החוקרים ערכו מחקר רב-מרכזי, אקראי, להשוואת פיזיותרפיה עם התערבות ניתוחית בנשים עם אי-נקיטת שתן במאמץ. הם התירו מעבר מקבוצה לקבוצה. התוצא העיקרי היה שיפור סובייקטיבי, כפי שנקבע לפי מדד Patient Global Impression of Improvement לאחר 12 חודשים.
במסגרת המחקר חולקו 230 נשים להתערבות ניתוחית ו-230 נשים לפיזיותרפיה. 49% מהנשים בקבוצת הטיפול השמרני ו-11.2% מהנשים בקבוצת ההתערבות הניתוחית חצו לטיפול הנגדי. מניתוח לפי כוונה לטפל עלה כי שיפור סובייקטיבי דווח ע”י 90.8% מהנשים בקבוצת ההתערבות הניתוחית וע”י 64.4% מהנשים בקבוצת הטיפול השמרני.
שיעורי הריפוי הסובייקטיבי עמדו על 85.2% בקבוצת ההתערבות הניתוחית ועל 53.4% בקבוצת הטיפול השמרני; שיעורי הריפוי האובייקטיבי עמדו על 76.5% ו-58.8%, בהתאמה.
מניתוח פוסט-הוק לפי פרוטוקול עלה כי בנשים שחצו לטיפול ניתוחי התוצאות היו דומות לאלו שמלכתחילה נכללו בקבוצת ההתערבות הניתוחית, וכי בשתי הקבוצות הללו התוצאות היו טובות יותר, בהשוואה לנשים שלא חצו לקבוצת ההתערבות הניתוחית.
לסיכום, בנשים עם אי-נקיטת שתן במאמץ, ניתוח מתלה עדיף על טיפולי פיזיותרפיה כטיפול ראשוני, עם שיעור גבוה יותר של ריפוי סובייקטיבי והחלמה אובייקטיבית וסובייקטיבית לאחר שנה אחת.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!