ממחקר חדש עולה כי ל-Uterosacral Vault Suspension, גישה וגינאלית לטיפול

בצניחה (Prolapse) לאחר כריתת רחם, תוצאות טובות לטווח ארוך.

לדברי החוקרים, לשיטה זו יש מספר יתרונות. השיטה הנפוצה האחרת, Sacrospinous Ligament Vault Fixation, היא יעילה אך מלווה בשכיחות גבוהה יותר של צניחת שלפוחית השתן לאחר הניתוח. בניגוד לכך, Uterosacral Vault Suspension שומרת על האוריינטציה של הציר הוגינאלי במקומו הטבעי, ומקטינה את שיעור הצניחה של סגמנטים וגינאליים אחרים.

בנוסף לגישות וגינאליות, גם לפרוסקופיה ושיטות בטניות משמשות לצניחת וגינה. עם זאת, ניתוח בטן קשור בשכיחות גבוהה יותר של תחלואה וזמן החלמה ארוך יותר בהשוואה לגישות וגינאליות או לפרוסקופיה. לפרוסקופיה קשה יותר מבחינה טכנית לביצוע ותוצאותיה טרם נחקרו דיו. הגישה המועדפת משתנה באופן משמעותי בין מוסדות ובין רופאים שונים.

החוקרים את התוצאות לאחר 5 שנים מ- Uterosacral Ligament Vaginal Vault Suspension.  המחקר, שהוצג בכנס השנתי ה-26 של Urogynecologic Society, הינו המחקר הארוך ביותר שעסק בפרוצדורה זו. מחקרים קודמים, עם זמן מעקב ממוצע של 6.3-33 חודשים, הראו כי שיעור הריפוי האנטומי נע בין 82% עד 96%.

בניתוח הנתונים הנוכחי, החוקרים עקבו אחר 110 נשים עם תסמינים מתקדמים של Uterovaginal Prolapse או Posthysterectomy Prolapse. 72 מהנשים (65.5%) הסכימו לעבור הערכה במהלך תקופת המעקב. החוקרים השתמשו בשאלון Pelvic Organ Prolapse Quantification (POPQ) בכדי להעריך את התוצאות האנטומיות 42 עד 90 חודשים לאחר הניתוח. הנבדקים נשאלו גם באשר לתפקוד מיני, תסמינים של תפקוד לקוי של שלפוחית השתן, כאבים בעת המשגל (dyspareunia) והפרעות במעיים, לפני ואחרי הניתוח.

לאחר תקופת מעקב ממוצעת של 5.1 שנים (בטווח 3.5-7.5 שנים), החוקרים מצאו כי מדדי תפקוד שלפוחית השתן היו טובים יותר באופן משמעותי לאחר הניתוח בהשוואה למצב לפני הניתוח, עובדה זו היתה נכונה עבור כל שלושת התסמינים (גירוי P=0.01, חסימה P=0.00, אי-התאפקות P=0.03), כמו גם באופן כללי (P=0.00).

לא נרשם שינוי משמעותי בתפקודי המעי בהשוואה בין המצב לפני ואחרי הניתוח. 33.3% מהנבדקים דיווחו על הפרעות מעי לפני הניתוח, בהשוואה ל-27.8% לאחר הניתוח (P=0.24).

7 נבדקים מבין המטופלים שהיו פעילים מינית לפני הניתוח ואחריו (20.6%) דיווחו על כאבים בעת משגל לפני הניתוח, שהשתפרו לאחר הניתוח. עם זאת, 7 מקרים חדשים של Dyspareunia הופיעו לאחר הניתוח. החוקרים טוענים כי Uterosacral ligament vaginal vault fixation הוא טיפול מתאים ל-Vaginal Prolapse. בנוסף, תפקוד רצפת האגן עשוי להשתפר או להישאר זהה.

לדברי החוקרים, מדובר בגישה פשוטה וקלה וניתן ללמד את הרופאים לבצעה, הם הופתעו מהמספר הנמוך של צניחת האפקס ורק שני מטופלות סבלו מצניחה של האפקס או קירות הוגינה. הם הוסיפו כי היו כשלונות, כולל צניחת שלפוחית השתן (Cystocele) ובקע בין פי הטבעת לנרתיק (Rectocele), אך הם היו צפויים והופיעו בשיעור דומה לזה המדווח בספרות הרפואית.

AUGS 26th Annual Scientific Meeting: Paper 7. Presented Sept. 15, 2005.

לידיעה במדסקייפ