במהלך תקופת ההיריון, חסך שינה והפרעות שינה הם מצבים נפוצים ביותר, אשר נקשרו בספרות הרפואית לעלייה בסיכון להתפתחות סוכרת הריונית. בעוד השימוש בעזרי שינה כמו כיסוי עיניים ואטמי אוזניים, בסביבה הביתית הוכח במחקרים קודמים כאמצעי יעיל להארכת משך השינה בהיריון, השפעתו על מטבוליזם הגלוקוז בנשים הרות לא נבחנה עד כה.
מאמר שפורסם ביוני 2026 בכתב העת BMC Pregnancy and Childbirth מציג מחקר רנדומלי מבוקר (RCT) ראשון מסוגו (Proof-of-Concept), שנועד לבחון אם שימוש קצר טווח בעזרי השינה משפר את מטבוליזם הגלוקוז ואת משך השינה האובייקטיבי בקרב נשים הרות הסובלות מחסך שינה.
המחקר הפרוספקטיבי נערך בבית חולים אוניברסיטאי במלזיה וכלל 240 נשים הרות בריאות (עם עובר יחיד, עד שבוע 34 להיריון) אשר דיווחו על משך שנת לילה קצר, של 7 שעות או פחות, והופנו לביצוע בדיקת העמסת סוכר שגרתית (75-g OGTT) . המשתתפות חולקו באקראי לשתי קבוצות: קבוצת ההתערבות (120 נשים) קיבלה ערכת כיסוי עיניים ואטמי אוזניים לשימוש בכל לילה במהלך השבוע שקדם לבדיקת העמסת הסוכר, וקבוצת הביקורת (120 נשים) המשיכה בטיפול השגרתי ללא התערבות. משך ואיכות השינה נמדדו באופן אובייקטיבי באמצעות שעון אקטיגרפיה (ActiGraph) ובאופן סובייקטיבי באמצעות שאלון איכות השינה של פיטסבורג (PSQI). המדד התוצאתי העיקרי היה ערכי הגלוקוז בצום ולאחר שעתיים, בבדיקת ה־OGTT.
תוצאות המחקר הראו כי להתערבות בת שבוע ימים לא הייתה השפעה מובהקת על המדדים המטבוליים או האובייקטיביים. לא היה הבדל משמעותי סטטיסטית בערכי הגלוקוז בצום בין קבוצת ההתערבות וקבוצת הביקורת. בדומה לכך, גם ערכי הגלוקוז כעבור שעתיים מהעמסת הסוכר לא הראו הבדל משמעותי סטטיסטית. מבחינת נתוני האקטיגרפיה, משך שנת הלילה האובייקטיבי היה דומה בין הקבוצות, וכך גם מדדי היקיצות ויעילות השינה. עם זאת, בניתוח פוסט־הוק נצפה שיפור קל אך מובהק סטטיסטית בדיווח הסובייקטיבי על הארכת משך השינה (תוספת של כ־0.2 שעות בשאלון ה־PSQI בקבוצת ההתערבות).
לא נמצאו הבדלים בשיעורי האבחון של סוכרת היריון, ולא דווחו תופעות לוואי.
החוקרים מסכמים כי שימוש של שבוע אחד בלבד בכיסוי עיניים ובאטמי אוזניים אינו מספיק כדי להשפיע על ערכי הגלוקוז או להאריך אובייקטיבית את משך השינה של נשים הרות בשליש השני או השלישי. חוסר האפקט מיוחס לחומרה קלה יחסית של חסך שינה בקרב המשתתפות, לגיל היריון שבו הפרעות השינה פחות חמורות ולמשך התערבות קצר מדי מכדי לחולל שינוי מטבולי דינמי.
החוקרים ממליצים לבחון במחקרי המשך התערבויות ממושכות יותר ובשלבי היריון מתקדמים יותר.






תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!