במאמר שפורסם בכתב העת Alimentary Pharmacology & Therapeutics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי לאחר כישלון טיפול ראשון במעכב TNF במתן תת-עורי בחולים עם קוליטיס כיבית, הסיכוי להשגת הפוגה קלינית גבוה יותר עם Vedolizumab (אנטיביו) לעומת Infliximab (רמיקד).
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין נתונים רבים המסייעים בבחירת טיפול ביולוגי שני בחולים עם קוליטיס כיבית עמידה לטיפול. מטרתם במחקר הנוכחי הייתה להשוות את היעילות של Vedolizumab ו-Infliximab בחולים עם קוליטיס כיבית לאחר כישלון טיפול ראשון במעכב TNF במתן תת-עורי.
מדגם המחקר כלל חולים עם קוליטיס כיבית מ-12 מרכזים בצרפת, אשר החלו טיפול ב-Infliximab או Vedolizumab לאחר לפחות זריקה אחת של Adalimumab או Golimumab. התוצאים העיקריים כללו את ההפוגה הקלינית לאחר 14 שבועות, הישרדות ללא הפסקת הטיפול והישרדות ללא אירועים על-רקע קוליטיס כיבית.
מבין 225 חולים שנכללו במחקר, שיעורי הפוגה קלינית עמדו על 26% מהמטופלים ב-Infliximab (40 מבין 154 חולים) ועל 49% מהמטופלים ב- Vedolizumab (35 מבין 71 חולים) (p=0.001). לאחר ניתוח מותאם, ההבדל הנ”ל נותר מובהק סטטיסטית (יחס סיכויים של 1.67, רווח בר-סמך 95% של 1.08-2.56, p=0.02).
לאחר חציון מעקב של 117 שבועות, שיעורי ההישרדות ללא הפסקת טיפול עמדו על 50% לאחר שנה אחת ועל 29% לאחר שלוש שנות טיפול ב-Infliximab, בהשוואה לשיעורים של 80% ו-55% עם Vedolizumab, בהתאמה (p<0.001).
באשר להישרדות ללא אירוע על-רקע קוליטיס כיבית, שיעורים אלו עמדו על 49% ו-27%, בהתאמה, עם Infliximab ועל 74% ו-52%, בהתאמה, עם Vedolizumab (p<0.01).
החוקרים קוראים להשלים מחקרים פרוספקטיביים במטרה לאשר את ממצאי המחקר.
Aliment Pharmacol Ther. 2020;51(9):852-860.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!