חוקרים שונים מטילים ספק בתוקפם של הקריטריונים הקיימים לאבחון סינדרום Shaken Baby.הקריטריונים, בינהם קפלים באיזור הפרימקולרי ברשתית, נועדו לאבחן התעללות בילדים.

בתיאור מקרה מציגים החוקרים ילד אשר נמצאו אצלו הסימנים האוקולרים האופייניים לסינדרום Shaken Baby  לאחר שראשו נפגע מנפילת מכשיר טלויזיה,פגיעה שגרמה למותו. עפ”י הספרות קיום של perimacular retinal folds (PMF) בלווית דימומים וחבלת ראש חמורה הינם אבחנתיים ל- Shaken Baby והרופא המטפל עלול להסתפק בזה ולא לברר התכנות של גורם אחר. במקרה שתואר נחשד האב בהתעללות ומביתו הוצא בנו השני בן השלוש. חקירה ממוקדת ניקתה את האב מהאשמה ואפשרה את החזרת הבן להוריו.

בעקבות המקרה סקרו החוקרים את הספרות לגבי PMF. החוקרים מצאו שהתופעה תוארה במקרים של סינדרום Shaken Baby אך לא בוצע שום מחקר שבדק את התפתחות הסימן בעקבות חבלת ראש בתאונה.

הגורם ל-PMF כפי שמתואר בספרות הוא תנועה של הג’ל בתוך העין כאשר התינוק או הילד הצעיר מנוער בעוצמה, אך נתון זה אינו מתבסס על מידע תקף מדעית.

מנתונים שנאספו בסקוטלנד לגבי חשד לחבלת ראש שלא במסגרת תאונה תארו החוקרים 4 סוגי פציעה עיקריים: 1. אנצפלופתיה היפראקוטית שנגרמת עקב כוחות “whiplash” שפוגעים בצוואר או בגזע המח (אחראי ל-6% מהמקרים). 2. אנצפלופתיה חריפה המתאפיינת בירידה בהכרה, עלייה בלחץ התוך גולגלתי, התכווצויות, אפניאה, היפוטוניה או דצרברציה, אנמיה, שוק, המטומה סבדוראלית ורטינופתיה המורגית מפושטת. מדובר בפגיעה רוטציונלית שידועה כסינדרום shaken baby הקלאסי ונצפתה ב-53% מהמקרים. 3. פגיעה תת-חריפה ללא אנצפלופתיה, המתאפיינת בפגיעה מוחית קלה יותר ופרוגנוזה טובה יותר (19%מהמקרים). 4. תסמונת כרונית המופיעה בתינוקות בני כמה חודשים הסובלים מדימום סבדוראלי כרוני. הסימנים למצב זה הם הגדלה מהירה בהיקף הראש, עלייה בלחץ התוך גולגלתי, אי שקט, הקאות, FTT, היפוטוניה והתכווצויות (22% מהמקרים).

החוקרים העדיפו להשתמש במונח “חבלת ראש שלא נגרמה בתאונה” על פני shaken baby syndrome מכיוון שהאחרון מרמז על מכניזם אחד ויחיד לפגיעה.

במחקר אחר נטען שבחלק מהמקרים פציעות מינוריות עלולות להסתמן כ- shaken baby syndrome. נפילות מהמיטה או פציעות הקשורות בלידה גורמות לסימפטומים לא ספציפים כתוצאה מהתפתחות המטומה סבדוראלית ודימומים ברשתית. תמונה דומה מופיעה לאחר החייאה של תינוק בעקבות הפסקת נשימה. החוקרים הסיקו שבהעדר סיפור מתאים, הסיכוי שהסימפטומים נגרמו עקב המצבים הללו גבוהה יותר מאשר עקב התעללות. “מעולם לא הוכח ישירות שניעור התינוק גורם לפציעות הללו” הם הוסיפו.

מאמר מערכת שסיכם את הנושא טען שלעיתים יש להודות בספקות לגבי המקרה. “אומנם יהיה קשה יותר לתבוע את החשוד במעשה, אך יש להזהר באימוץ גישה שאינה מתבססת על עובדות מדעיות” הם הוסיפו והציעו לבחון את הקריטריונים האבחנתיים לתסמונת.

לבסוף, הכותבים המליצו לנסות ולהשיג מידע נוסף שיתמוך באבחנה כמו סימני אחיזה ופציעות באיברים אחרים מלבד הראש.     

BMJ. 2004;328:719-721, 754-756, 766-767

לידיעה במדסקייפ