בקרב חולים עם פעילות-יתר של בלוטת התריס לאחר אבלציה עם צנתר בשל פרפור פרוזדורים, שיעורי הישנות הפרעת הקצב היו גבוהים יותר בהשוואה לחולים עם תפקודי תריס תקינים לאחר שנה אחת, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Circulation: Arrhythmia and Electrophysiology. עם זאת, אבלציה באמצעות צנתר היא בטוחה ומלווה בשיעורי הצלחה גבוהים באוכלוסיה זו.
במסגרת המחקר בחנו החוקרים באופן רטרוספקטיבי את הבטיחות ושיעורי ההצלחה ארוכת-טווח של אבלציה באמצעות צנתר בחולים עם פרפור פרוזדורים על-רקע היפרתירואידיזם ולהשוות חולים אלו אל מול ביקורות תואמות עם תפקודי תריס תקינים. היפרתירואידיזם גלוי הוגדר בנוכחות רמות TSH של עד 0.4 מילי-יחידות/ליטר ורמות תירוקסין חופשי מוגברות ופעילות-יתר תת-קלינית הוגדרה בנוכחות ערכי TSH של עד 0.4 מילי-יחידות/ליטר ורמות תירוקסין חופשי תקינות.
הפרוצדורות הראשונות כללו בידוד ורידי ריאה; אבלציה של נגעים נוספים הייתה אופציונאלית.
תיעוד של פרפור פרוזדורים או טכיקרדיה פרוזדורית שימשה כתוצא העיקרי.
המחקר כלל 39 חולים עם היפרתירואידיזם (גיל ממוצע של 60 שנים), מהם 77% היו גברים ו-77% אובחנו עם פרפור פרוזדורים פרסיסטנטי. החוקרים סיווגו 61.5% מהחולים עם היפרתירואידיזם גלוי והיתר סווגו כחולים עם היפרתירואידיזם תת-קליני.
לא תועדו הבדלים משמעותיים בין חולים עם היפרתירואידיזם ובין הביקורות מבחינת גיל, מין, סוג פרפור פרוזדורים, משך פרפור פרוזדורים, תרופות להפרעות קצב לב ומחלות רקע, אם כי בקבוצת הביקורת תועד מקטע פליטה של חדר שמאל שהיה טוב יותר (58.7% לעומת 52.3%, p=0.01).
בהשוואה לחולים תואמים, באלו עם היפרתירואידיזם לא תועדו הבדלים במספר הפרוצדורות, התוויה לאבלציה וסוג אבלציה. עם זאת, בקבוצה התואמת תועד שיעור גבוה יותר של בידוד ורידי ריאה (91% לעומת 74.4%, p=0.02), אך פחות אבלציה של סינוס כלילי (16.7% לעומת 35.9%, p=0.02) ואבלציה מוקדית של פרוזדור שמאל (5.1% לעומת 25.6%, p=0.002).
לאורך מעקב ממוצע של 10.2 חודשים, שיעורי הישנות פרפור פרוזדורים בקבוצת החולים עם היפרתירואידיזם עמדו על 34.7% לאחר שישה חודשים ועל 50.8% לאחר 12 חודשים; מנגד, שיעורי הישנות בקבוצה התואמת עמדו על 28.2% (p=0.007).
מבין 36 חולים עם מידע אודות טיפול להיפרתירואידיזם, 27.8% קיבלו טיפול כנגד תירואיד; טיפול באמיודרון הופסק בכל המקרים של היפרתירואידיזם על-רקע אמיודרון; גישת מעקב והמתנה נבחרה ב-61.1% מהחולים. יתרה מזאת, מבין 30 חולים עם נתונים אודות מצב בלוטת התריס בהמשך, 90% היו עם תפקודי תריס מאוזנים במהלך המעקב.
החוקרים מסכמים וכותבים כי אבלציה באמצעות צנתר לטיפול בחולים עם פרפור פרוזדורים והיפרתירואידיזם לוותה בשיעורי הצלחה גבוהים בטווח הקצר וללא סיכון מוגבר לסיבוכים סביב הפרוצדורה. שיעורי ההצלחה בטווח הארוך היו נמוכים יותר בהשוואה לחולים עם תפקודי תריס מאוזנים, כאשר 49% מהחולים נותרו ללא הפרעת קצב לאחר שנה מהאבלציה.
החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים להערכת שיטות אבלציה שונות לטיפול בחולים עם היפרתירואידיזם.
Circ Arrhythm Electrophysiol 2021.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!