הפרעות בבלוטת התריס קשורות בקשר סיבתי עם פרפור ורפרוף פרוזדורים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת JAMA Cardiology. החוקרים מדווחים כי נוכחות גנים לפעילות-יתר של בלוטת התריס ויחס מוגבר בין רמות FT3:FT4 (Triiodothyronine:Thyroxine) לוותה בסיכון מוגבר לפרפור פרוזדורים.
מטרת המחקר הייתה לבחון את המעורבות הישירה של גנים הקשורים לבלוטת התריס על פרפור פרוזדורים. החוקרים השלימו מחקר מנדליאני אקראי, אשר כלל 7,679 חולים עם פרפור פרוזדורים ו-49,233 ביקורות (גיל ממוצע של 62 שנים).
החוקרים זיהו שמונה SNP (Single Nucleotide Polymorphism) לפעילות-יתר של בלוטת התריס, אחד ליחס FT3:FT4, 15 לתת-פעילות של בלוטת התריס, 56 לרמות TSH בטווח התקין, 30 לרמות FT4 בטווח התקין וארבעה לריכוז נוגדני TPO (Thyroid Peroxidase).
ניתוח סטטיסטי הצביע על עליה משמעותית של 33% באלו עם וריאנטים גנטיים ליחס FT3:FT4 מוגבר, ירידה של 12% בסיכון עם גנים לרמות TSH תקינות-גבוהות וירידה של 6% בסיכון עם וריאנטים לתת-פעילות של בלוטת התריס.
החוקרים כותבים כי ממצאי המחקר מעידים על קשר גנטי בין רמות TSH נמוכות, כסמן מוקדם לפעילות יתר של בלוטת התריס, בשילוב עם יחס FT3:FT4 מוגבר, ובין פרפור פרוזדורים. עם זאת, הממצאים אינם תומכים בהשפעה ישירה של רמות FT4 בטווח התקין על פרפור פרוזדורים בחולים ללא עדות למחלה של בלוטת התריס.
החוקרים מציינים כי למרות זיהוי גנים רבים להורמונים של בלוטת התריס, התפקוד המדויק וחשיבותם במקרים של פרפור פרוזדורים אינם מובנים היטב.
JAMA Cardiol 2019
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!