מאת נעה גינזבורג BSc
מטרת מחקר חדש זה הייתה לבחון אם לתפקוד של בלוטת התריס בטווח הנורמה (- euthyroid) וכן לסטטוס האוטואימוני של הבלוטה השפעה על המדדים המטבוליים במבוגרים עם השמנת יתר. החוקרים מדווחים כי ממצא חיובי בנוכחות של נוגדנים ל-TSH ולתירואיד לא נקשר למדדים מטבוליים אחרים.
החוקרים ערכו מחקר חתך שבדק רטרוספקטיבית 5300 מטופלים שמנים (BMI גבוה מ-30 kg/m2) עוקבים שביקרו במרפאת חוץ המטפלת בהשמנת יתר. החוקרים הוציאו מהמחקר מטופלים עם בעיות בתפקוד בבלוטת התריס, בין אם בעלות מניפסטציה קלינית או שעודנן תת-קליניות, או עם סוכרת, מחלה כרונית אחרת או שמשתמשים בתרופות. לאחר הסינון הזה נותרו 1275 מטופלים שמנים עם בלוטת תריס מתפקדת ( ערכי TSH >0·4 ו- <4·5 μIU/ml, ועם ערכי triiodothyronine חופשיים (FT3) ו-טירוקסין חופשיים (FT4) בטווח הנורמלי) בני 18-65.
החוקרים השתמשו במדדים הפיזיולגיים והביוכימיים שנמדדו עבור הנבדקים כשהגיעו לראשונה למרפאה. מרבית הקבוצה, 83%, (1063) היו נשים. מדד Antithyroid peroxidase (anti-TPO) positivity היה 14%, ו- antithyroglobulin (anti-TG) positivity– 15%. ה-TSH היה 1·8 μIU/ml (1·3– 2·4) במטופלות antibody-negative, ו- 2·1 μIU/ml , (בטווח של (1·4 2·9 עבור משתתפות antibody-positive.
החוקרים מצאו כי מדד חיובי לנוגדנים ל-TSH או לטירואיד לא היה קשר לעמידות לאינסולין או לדיסליפדמיה אתרוגנית (atherogenic dyslipidaemia), לאחר שערכו התאמות לערפלנים השונים. לעומת זאת, FT3 נקשר באופן חיובי עם עמידות לאינסולין (כש- P< 0·001) ועם דיסליפדמיה אתרוגנטית (P= 0·03), אך הקשר הזה איבד את המובהקות שלו לאחר שהחוקרים ערכו התאמות נחוצות לגיל, מגדר ול-BMI. FT4 נקשר באופן שלילי עם עמידות לאינסולין והקשר הזה נותר מובהק לאחר התאמה לערפלנים (P< 0·001).
החוקרים מסכמים כי ממצא חיובי בנוכחות של נוגדנים ל-TSH ולתירואיד לא נקשר למדדים מטבוליים אחרים. רמות FT4 נמוכות או נורמליות היו בעלות קשר שלילי לעמידות לאינסולון גם לאחר שנערכו התאמות לערפלנים שונים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!