דחיית מתן טיפול ביוד רדיואקטיבי מעבר ל-88 ימים לאחר כריתה מלאה של בלוטת התריס בחולים עם ממאירות פפילארית של בלוטת התריס עם מעורבות קשריות לימה מלווה בסיכון מוגבר למחלה עיקשת או חוזרת, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology& Metabolism.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי זמן ההמתנה עד לטיפול ביוד רדיואקטיבי לאחר כריתה מלאה של בלוטת התריס בחוחים עם ממאירות פפילארית של בלוטת תריס ומעורבות קשריות לימפה לא נבחנה בצורה מקיפה. מטרת המחקר הנוכחי הייתה להעריך את ההשפעה של זמן ההמתנה עד לטיפול ביוד רדיואקטיבי על שיעורי מחלה עיקשת או חוזרת בחולים עם סרטן פפילארי של בלוטת התריס עם מעורבות קשריות לימפה ולבחון גורמים המנבאים טיפול מאוחר ביוד רדיואקטיבי.
מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל 909 חולים עם ממאירות פפילארית של בלוטת התריס ומעורבות קשריות לימפה אשר הופנו לטיפול ביוד רדיואקטיבי בין 2014 ועד 2018..
התוצא העיקרי של המחקר היה שיעורי מחלה עיקשת או חוזרת. החוקרים בחנו את התוצאות של חולים לאחר טיפול מוקדם וטיפול מאוחר ביוד רדיואקטיבי.
סף משך זמן ההמתנה בין כריתה מלאה של בלוטת התריס ועד טיפול ביוד רדיואקטיבי אשר הפריד בצורה הטובה ביותר בין חולים עם שיעורי ההפוגה הנמוכים יותר בטווח הארוך ובין החולים עם התוצאות הטובות ביותר עמד על 88 ימים (51% מהמדגם; 464 חולים).
זמן המתנה של מעל 88 ימים לווה בסיכון גבוה יותר למחלה עיקשת או חוזרת (יחס סיכויים של 2.47, רווח בר-סמך 95% של 1.60-3.82) לאחר תקנון. גורמים שניבאו דחיית טיפול ביוד רדיואקטיבי כללו מגורים באזורים עם הכנסה נמוכה יותר, ניתוח חוזר לפני טיפול ראשוני ביוד רדיואקטיבי, כריתה מלאה של בלוטת התריס במרכז שאינו מסונף לאוניברסיטה, רב-מוקדיות, התפשטות מחוץ לבלוטת התריס, מחלה N1b ורמת תירוגלובולין לפני גירוי נמוכה מ-1 ננוגרם/מ”ל.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים במתן טיפול ביוד רדיואקטיבי כנגד סרטן בלוטת התריס בתוך פחות מ-88 ימים מכריתה מלאה של הבלוטה. הערכת גורמים המנבאים מרווח זמן ארוך יותר בין ניתוח ועד טיפול ביוד רדיואקטיבי עשויים לסייע במיקוד המאמצים בסיכון גבוה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!