Thyrogen Cancer

חדש באיכילוב : ניתוח כריתה של בלוטת התריס באמצעות רובוט ללא צלקות (הודעת איכילוב)

הודעת איכילוב

חדש במערך לאף אוזן גרון במרכז הרפואי איכילוב ת”א: ניתוח כריתה של בלוטת התריס ללא שימוש בחתך צווארי וללא צלקות באמצעות רובוט.  פרופ’ דן פליס, מנהל המערך לא.א.ג במרכז הרפואי איכילוב ת”א מסביר כי: “השיטה החדשנית ביותר כיום שמוצעת בעולם למטופלים בו נמנעת גם הצלקת העורית הינה כריתה של בלוטת התריס דרך פיו של המטופל (המכונה גישה “טרנס-אורלית”). בניתוח זה, מבוצעים שלושה חתכים בין השפה לשיניים התחתונות של המטופל, והכריתה מבוצעת בגישה אנדוסקופית (בדומה לניתוחי בטן) או רובוטית. המשמעת היא שהניתוח מבוצע בעזרת זרועות מתכת המכוונות ישירות ע”י הרופא המנתח או דרך מערכת רובוטית בשליטת המנתח”.

שיטה חדשנית זו מחליפה לחולים המתאימים את השיטות הקודמות לכריתה של בלוטת התריס ללא צלקת צווארית כגון כריתה דרך בית-השחי או כריתה דרך קו שיער הראש שהשאירו צלקת באזורים נסתרים והיו כרוכות בחתך עורי.

כמו בכל דבר, ישנם יתרונות וחסרונות בשיטה זו. את היתרון כבר הזכרנו יתרון קוסמטי – הימנעות מצלקת עורית. החסרונות נובעים מהעדר השליטה הישירה על השדה הניתוחי והמגבלות של השיטה בניתוחים מורכבים.

“ניתוחים מורכבים הינם מקרים של סרטנים פולשניים לאברים סמוכים או מקרים שבהם דרושה כריתה של בלוטות לימפה צוואריות. ישנם גם מטופלים הסובלים ממחלות שונות בבלוטת התריס אשר ניתוח דרך הפה מהווה סיכון גדול יותר עבורם לדימום או לפגיעה עצבית בזמן הניתוח. מכאן נובע שהשיטה של כריתה דרך הפה אינה מתאימה לכל המטופלים וייתכן כי במקרים מסוימים המנתח יחליט כי השיטה אינה מתאימה למטופל ספציפי. מאידך, למטופלים אשר הצלקת מהווה עבורם בעיה קוסמטית, ובכפוף למגבלות המוזכרות, הניתוח הזה יכול בהחלט להתאים” מדגיש פרופ’ פליס.

במרכז הרפואי איכילוב החלטנו לאמץ את השיטה עבור המטופלים המעוניינים בניתוחים אלו. באוגוסט 2019, הגיע אחד מגדולי המומחים העולמיים, פרופ’ Tae מדרום קוריאה, לקורס ארצי Live בנושא ניתוחים אלו, ביוזמת מחלקת א.א.ג וניתוחי ראש צוואר במרכז הרפואי איכילוב. במסגרת הקורס התקיימו מספר סדנאות מפיו של האורח וכן ניתוחי הדגמה בשיטה זו בנוכחותם של עשרות מנתחים מרחבי ישראל. הצוות הכירורגי בביה”ח למד את השיטה והחל לבצע את הניתוחים הללו באופן עצמאי.

“יש לציין כי הניתוח עצמו אינו שונה במהלכו מניתוח בגישה פתוחה אותו ביצע הצוות אלפי פעמים. השוני היחיד נובע מכך שהגישה הכירורגית אינה נסמכת על כלי ניתוח מסורתיים וחזות ישירה של בלוטת התריס, אלא על שימוש במצלמה ומכשירים המתופעלים מחוץ לגופו של המטופל וללא חתך חיצוני” מסכם פרופ’ פליס.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • כריתת תוספתן משפרת הישרדות בקשישים שבריריים עם דלקת תוספתן (JAMA Netw Open)

    כריתת תוספתן משפרת הישרדות בקשישים שבריריים עם דלקת תוספתן (JAMA Netw Open)

    בקשישים עם דלקת תוספתן חדה ללא סיבוכים אשר עברו ניתוח בתוך יממה מהאשפוז תועדו שיעורי הישרדות גבוהים יותר באשפוז בהשוואה לאלו שטופלו שמרנית או עברו ניתוח בשלב מאוחר יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל 24,320 קשישים (גיל חציוני של 72 שנים, 50.9% נשים) עם דלקת תוספתן ללא-סיבוכים […]

  • תוצאות מבטיחות לאפליקציית CBT לטיפול במבוגרים צעירים עם חרדה (JAMA Netw Open)

    תוצאות מבטיחות לאפליקציית CBT לטיפול במבוגרים צעירים עם חרדה (JAMA Netw Open)

    אפליקציה מונחית-עצמית למכשיר הנייד לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (Cognitive Behavioral Therapy, או CBT) מלווה בירידה משמעותית בתסמיני חרדה במבוגרים צעירים עם הפרעות חרדה לאחר שלושה שבועות, עם המשך שיפור לאורך 12 שבועות, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מדגם המחקר כלל 59 מבוגרים בגילאי 18-25 שנים (גיל ממוצע של 23 שנים; […]

  • הסחת דעת באמצעות משחקי וידאו דו-ממדיים או טכנולוגיית מציאות מדומה תלת-ממדית יעילה להקלה על חרדה מניתוח בילדים (Anesthesia & Analgesia)

    הסחת דעת באמצעות משחקי וידאו דו-ממדיים או טכנולוגיית מציאות מדומה תלת-ממדית יעילה להקלה על חרדה מניתוח בילדים (Anesthesia & Analgesia)

    הסחת דעת פסיבית באמצעות סרטונים דו-ממדיים או מציאות מדומה תלת-ממדית דומה ביעילות להקלה על חרדה בילדים במהלך השראת הרדמה לפני התערבות ניתוחית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Anesthesia & Anaglesia. החוקרים השלימו מחקר אקראי ומבוקר שכלל 188 ילדים (גילאי 4-13 שנים) שעברו ניתוח אלקטיבי או דחוף תחת הרדמה כללית בבית חולים אחד באוסטרליה. […]

  • שיעור לידות-חי גבוה לאחר השתלת רחם בנשים עם הפרעות פוריות משנית להפרעה רחמית (JAMA)

    שיעור לידות-חי גבוה לאחר השתלת רחם בנשים עם הפרעות פוריות משנית להפרעה רחמית (JAMA)

    בנשים עם הפרעת פוריות משנית לגורם רחמי בלבד תועדו שיעורי הצלחה גבוהים להשתלת רחם, כאשר 70% מהנשים הצליחו ללדת בעקבות ההשתלה, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open. מדגם המחקר כלל 20 נשים עם הפרעות פוריות משנית לגורם רחמי, כולל נשים ללא רחם או רחם לא תפקודי; לכל אישה הייתה לפחות שחלה […]

  • טכנולוגיית בינה מלאכותית מסייעת באבחנה של נגעים סולידיים בלבלב (JAMA Netw Open)

    טכנולוגיית בינה מלאכותית מסייעת באבחנה של נגעים סולידיים בלבלב (JAMA Netw Open)

    מודל בינה מלאכותית המשלב מידע קליני והדמיות מבדיקת אולטרה-סאונד אנדוסקופי עשוי לסייע באבחנה מבדלת של נגעים סולידיים בלבלב, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים מבין התבססו על מידע קליני והדמיות אולטרה-סאונד אנדוסקופי מ-439 מטופלים עם נגעים סולידיים בלבלב להכשרה ותיקוף היכולת של מודל בינה מלאכותית להבחין בין נגעי לבלב […]

  • האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    מתן מורפין תוך-תקאלי במהלך ניתוח או לידה מלווה בעליה משמעותית בסיכון לבחילות והקאות לאחר-ניתוח, גרד ואצירת שתן, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Anaesthesia. החוקרים בחנו את הנתונים מ-168 מחקרים שכללו 9,917 משתתפים שעברו ניתוחים שונים או לידה תחת הרדמה כללית או ספינאלית. הם ערכו השוואה בין חולים שקיבלו מורפין […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • ביקור אצל רופא משפחה זמן קצר לאחר ניתוח עקב מחלה ממארת עשוי להפחית שיעורי תמותה (JAMA Surgery)

    ביקור אצל רופא משפחה זמן קצר לאחר ניתוח עקב מחלה ממארת עשוי להפחית שיעורי תמותה (JAMA Surgery)

    מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Surgery עולה כי ביקור אצל הרופא המטפל בתוך 90 ימים מניתוח עקב מחלה ממארת מלווה בשיעורי תמותה נמוכים יותר בקשישים, כאשר בקרב אלו שביקור אצל הרופא המטפל תועדו שיעורי תמותה של 0.3% לעומת שיעורי תמותה של 3.3% בקרב אלו שלא פנו לרופא המשפחה. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל 2,566 חולים בגילאי […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה