בחולים עם נוגדנים כנגד פוספוליפידים, הן היסטוריה של תרומבוזיס והן היסטוריה של מחלה המטולוגית (אנמיה המוליטית אוטואימונית ו/או תרומבוציטופניה) מלווים בסיכון גבוה כמעט כפליים להיארעות תרומבוזיס, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Annals of the Rheumatic Diseases.

החוקרים ביקשו לזהות גורמי סיכון דמוגרפיים, קליניים ומעבדתיים להיארעות תרומבוזיס ב-1,067 חולים עם נוגדנים כנגד פוספוליפידים בבדיקות חוזרות (גיל ממוצע מעל 43 שנים, לפחות 70% נשים), שהיו במעקב לאורך לפחות שנה אחת.

כל המשתתפים ענו על קריטריוני Revised Sapporo Classification Criteria לנוגדנים חיוביים כנגד פוספוליפידים; הנתונים נאספו בגיוס למחקר וכל 12 חודשים באמצעות יישום מבוסס-רשת וכללו מידע דמוגרפי, מאפיינים קליניים הקשורים לנוגדנים כנגד פוספוליפידים ובדיקות מעבדה.

אירועי תרומבוזיס זוהו באופן פרוספקטיבי מרשומות המטופלים; אירועים כללו אירועים עורקיים מאקרווסקולאריים דוגמת אוטם לבבי ואירוע מוחי, אירועים ורידיים מאקרווסקולאריים דוגמת תרומבואמבוליזם ורידי ותרומבוזיס ורידי כבד, כמו גם תסמונת אנטי-פוספוליפידים קטסטרופלית.

משך המעקב הממוצע אחר המשתתפים במדגם עמד על 4.43 שנים.

מהנתונים עולה כי היסטוריה של תרומבוזיס הינה גורם מנבא בלתי-תלוי של אירוע תרומבוטי חדש (יחס סיכון של 2.34, p=0.02).

היסטוריה של מחלה המטולוגית, כולל אנמיה המוליטית אוטואימונית ממושכת או תרומבוציטופניה ללא הסבר עם שפל טסיות נמוך מ-100,000 תאים/מיקרוליטר, הינה גורם מנבא נוסף של היארעות תרומבוזיס (יחס סיכון של 1.95, p=0.01).

בקרב חולים עם מחלה המטולוגית, תרומבוציטופניה נקשרה בקשר מובהק סטטיסטית עם תרומבוזיס (p=0.005), אך לא כך היה עם אנמיה המוליטית אוטואימונית (p=0.85).

החוקרים מסכמים וכותבים היסטוריה של תרומבוזיס הינה גורם סיכון משמעותי ידוע לאירועי תרומבוזיס בעתיד, לא רק בקרב חולים עם נוגדנים כנגד פוספוליפידים אלא גם באוכלוסייה הכללית. אחד הממצאים המעניינים במחקר זה נוגע לכך שמחלה המטולוגית על-רקע נוגדנים כנגד פוספוליפידים מעלה את הסיכון לתרומבוזיס בחולים אלו.

Ann Rheumatic Dis, Nov 19, 2025

לידיעה במדסקייפ