תרומבקטומי מכאני יעיל במקרים של תסחיף ריאתי בסיכון בינוני (מתוך כנס ה-SCAI)

תרומבקטומי מכאני בהנחיית צנתר, ללא שימוש בתכשירים תרומבוליטיים, מביא לשיפור המתח על חדר ימין בחולים המתייצגים עם תסחיף ריאתי חד בסיכון-בינוני, כך עולה מתוצאות מחקר FLARE (Flowtriever Pulmonary Embolectomy Clinical).

מערכת Flowtriever כוללת צנתר המועבר דרך הורידים לעורק הריאתי, דיסקים המרסקים את הקריש ומכשיר שאיבה המושך את הקריש לתוך הצנתר.

בין אפריל 2016 ועד אוקטובר 2017 חוקרים מ-18 אתרים כללו 106 חולים עם תסמיני תסחיף ריאתי במשך עד 14 ימים ויחס RV/LV של לפחות 0.9. החוקרים לא כללו חולים שקיבלו טיפול תרומבוליטי במהלך 30 הימים שקדמו למחקר, חולים עם יתר לחץ דם ריאתי עם שיא לחץ בעורק הריאה של מעל 70 מ”מ כספית, דרישה לוזופרסורים לאחר נוזלים לשמירה על לחץ דם של לפחות 90 מ”מ כספית, דרישה לאחוז חמצן נשאף של מעל 40% מאוויר חדר או מעל 6 ליטרים/דקה לשמירה על ריוויון חמצן של מעל 90%, המטוקריט פחות מ-28%, ספירת טסיות של פחות מ-100,000 תאים/מיקרוליטר, ריכוז קריאטינין מעל 1.8 מ”ג/ד”ל, INR של מעל 3, ניתוח ריאתי או קרדיווסקולארי בתוך שבעה ימים, או ממאירות מתקדמת פעילה.

הגיל הממוצע של החולים עמד על 55.6 שנים, 54.7% היו גברים. תסחיף ריאתי דו-צדדי אובחן ב-50.9%, תסחיף דו”צ עם תסחיף מרכזי זוהו ב-39.6% מהחולים ופקקת ורידים עמוקים נלווית ב-68.9%; ב-9.4% מהחולים הייתה היסטוריה של תסחיף ריאתי קודם.

משך זמן הפרוצדורה הממוצע עמד על שעה ו-39 דקות ו-95.3% מהפרוצדורות בוצעו דרך המפשעה הימנית. הפרין וקלקסן ניתנו סביב הפרוצדורה ל-83% ו-20% מהחולים, בהתאמה. רק שני חולים נדרשו קיבלו טיפול תרומבוליטי במהלך הפרוצדורה.

החוקרים מדווחים כי היחס בין חדר שמאל לימין (RV/LV), המצוי בקורלציה טובה עם שיפור תסמיני ותמותה על-רקע תסחיף ריאתי, ירד ב-0.39 מתחילת המחקר ועד 48 שעות לאחר תרומבקטומי עם טיפול במערכת Flowtriever.

חציון משך השהות ביחידת טיפול נמרץ עמד על יממה אחת, כאשר 44 חולים לא אושפזו ביחידות אלו. חציון הזמן עד לשחרור מבית החולים עמד על שלושה ימים.

ארבעה חולים פיתחו אירועים חריגים מג’וריים (3.8%), אשר כללו אוטם ריאתי עם נזק אפשרי עקב זילוח חוזר, החמרת תסחיף ריאתי שדרשה התערבות ניתוחית להסרת הקריש, הלם קרדיוגני ודום נשימה שדרך היפוך חשמלי.  החוקרים מדגשים כי לא תועדו מקרים של דימום תוך-גולגולתי, דימום מג’ורי באתר הצנתור, או מקרי תמותה או פציעות משנית לשימוש ב-Flowtriever.

מתוך כנס מטעם ה-Society for Cardiovascular Angiography and Interventions

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

חיזוי התפתחות שפה בילדים לאחר השתלת שבלול באמצעות AI

חיזוי התפתחות שפה בילדים לאחר השתלת שבלול באמצעות AI

מקור: JAMA Otolaryngology–Head & Neck Surgery
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|11/01/2026

אפילו ששתל שבלול הוא הטיפול היעיל ביותר לחירשות עמוקה בילדים, קיים שוני רב בתוצאות השפתיות. המחקר נועד לבדוק אם מודל בינה מלאכותית (Deep Learning) יכול לנבא את ההצלחה השפתית על בסיס הדמיה טרום־ניתוחית.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן