Thrombosis

טיפול בתרופות ממשפחת NSAID או אספירין בחולים תחת טיפול נוגד-קרישה עקב תרומבואמבוליזם ורידי מעלה את הסיכון לדימומים (JAMA Intern Med)

במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Internal Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם תרומבואמבוליזם ורידי, המטופלים בנוגדי-קרישה, מתן טיפול בתרופות ממשפחת NSAID (Nonsteroidal Antiinflammatory Drugs) או אספירין מביא לעליה בסיכון לדימומים בעלי חשיבות קלינית או דימומים מג’וריים.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול משולב בנוגדי-קרישה ואספירין מלווה בסיכון מוגבר לדימומים בחולים עם פרפור פרוזדורים, אך הסיכון לדימום עם טיפול משולב בנוגדי-קרישה ו-NSAID אינו מתועד היטב. במסגרת המחקר הנוכחי הם ביקשו לבחון את הסיכון לדימום עם טיפול משולב בנוגדי-קרישה (Rivaroxaban או Enoxaparin אנטגוניסטים לוויטמין K) ו-NSAID או אספירין בחולים עם תרומבואמבוליזם ורידי.

החוקרים ערכו ניתוח פרוספקטיבי של נתונים תצפיתיים ממחקרי EINSTEIN DVT ו-EINSTEIN PE, להשוואת Rivaroxaban ו-Enoxaparin-אנטגוניסטים לוויטמין K, מחקרים שנערכו בבתי חולים ומרפאות עם כ-8,200 חולים, בין השנים 2007-2009. הם בחנו את שיעור אירועי הדמם במהלך חשיפה לטיפול ב-NSAID ואספירין, בהשוואה לשיעורים במהלך התקופה בה החולים לא נטלו תרופות אלו.

התוצאים העיקריים כללו את מספר הימים של טיפול ב-NSAID או אספירין וימים ללא טיפול בתרופות אלו ושיעורי דימומים בעלי חשיבות קלינית ודימומים מג’וריים לפי שנות-מטופל.

במהלך טיפול משולב בתרופות ממשפחת NSAID ונוגדי-קרישה, דימומים בעלי חשיבות קלינית תועדו בשיעור של 37.5 ל-100 שנות-מטופל, זאת בהשוואה ל-16.6 מקרים ל-100 שנות-מטופל בזמן טיפול בנוגדי-קרישה בלבד (יחס סיכון של 1.77). דימומים מג’וריים במהלך טיפול ב-NSAID ונוגדי-קרישה תועדו בשיעור של 6.5 ל-100 שנות-אדם, זאת בהשוואה ל-2.0 ל-100 שנות-מטופל במהלך התקופה בה לא ניתן טיפול ב-NSAID (יחס סיכון של 2.37).

באשר לשילוב אספירין עם נוגדי-קרישה, דימומים בעלי חשיבות קלינית תועדו בשיעור של 36.6 ל-100 שנות-מטופל, בהשוואה ל-16.9 ל-100 שנות-מטופל במהלך התקופה בה לא נטלו טיפול באספירין (יחס סיכון של 1.70). דימומים מג’וריים במהלך הטיפול באספירין עם נוגדי-קרישה תועדו בשיעור של 48 ל-100 שנות-מטופל, בהשוואה לשיעור של 2.2 ל-100 שנות-מטופל במהלך התקופה בה לא נטלו טיפול באספירין (יחס סיכון של 1.50).

העליה בסיכון לדימומים בעלי חשיבות קלינית ודימומים מג’וריים הייתה דומה עם טיפול ב-Rivaroxaban או Enoxaparin-אנטגוניסטים לוויטמין K.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על סיכון מוגבר לדימומים עם טיפול בתרופות ממשפחת NSAID או אספירין בחולים עם תרומבואמבוליזם ורידי, תחת טיפול בנוגדי-קרישה.

JAMA Intern Med. Published online April 14, 2014

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • תכשירים אנטי-פסיכוטיים מסוימים מלווים בסיכון מוגבר לדלקת ריאות (JAMA Psychiatry)

    תכשירים אנטי-פסיכוטיים מסוימים מלווים בסיכון מוגבר לדלקת ריאות (JAMA Psychiatry)

    טיפול במינון גבוה של תרופות אנטי-פסיכוטיות, בפרט Quetiapine, Clozapine ו-Olanzapine, מלווה בסיכון מוגבר לדלקת ריאות בחולים עם סכיזופרניה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry. טיפול מונותרפי בתכשירים עם עומס אנטי-כולינרגי גבוה גם מעלה את הסיכון לדלקת ריאות. החוקרים התבססו על מספר מאגרי נתונים ארציים ובחנו את הנתונים אודות חולים שטופלו בשל סכיזופרניה […]

  • תוצאות מבטיחות לטיפול התחלתי משולש בחולים עם סוכרת מסוג 2 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    תוצאות מבטיחות לטיפול התחלתי משולש בחולים עם סוכרת מסוג 2 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    טיפול משולש הכולל מטפורמין, Dapagliflozin ו-Saxagliptin מהווה גישת טיפול יעילה ובטוחה לחולים עם סוכרת מסוג 2 שלא קיבלו טיפול תרופתי קודם, בהשוואה להגברת עצימות הטיפול, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ההנחיות הנוכחיות ממליצות על טיפול משולב מוקדם להפחתת הסיכון לסיבוכי סוכרת ומניעת אינרציה קלינית בחולים עם סוכרת מסוג 2. […]

  • היעילות והבטיחות של Donidalorsen כנגד אנגיואדמה תורשתית (N Engl J Med)

    היעילות והבטיחות של Donidalorsen כנגד אנגיואדמה תורשתית (N Engl J Med)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine עולות עדויות חדשות התומכות במתן Donidalorsen כטיפול מניעתי בחולים עם אנגיואדמה תורשתית לאחר שהוכח כי הטיפול התרופתי הפחית את שיעור התלקחויות המחלה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אנגיואדמה תורשתית הינה הפרעה נדירה, המתאפיינת באירועים חוזרים של נפיחות העלולה להיות מסכנת-חיים.  טיפול מונע ארוך-טווח עשוי […]

  • טיפול ב-Pantoprazole מגן מפני דימום מדרכי עיכול עליונות בחולים תחת הנשמה פולשנית (N Engl J Med)

    טיפול ב-Pantoprazole מגן מפני דימום מדרכי עיכול עליונות בחולים תחת הנשמה פולשנית (N Engl J Med)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים תחת הנשמה פולשנית, טיפול ב- Pantoprazole הפחית משמעותית את הסיכון לדימום משמעותי קלינית מדרכי עיכול עליונות, ללא השפעה משמעותית על הסיכון לתמותה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי לא ידוע אם טיפול במעכבי תעלות מימן מועיל או […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר תכשיר ביוסימילאר שלישי של Ustekinumab (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר תכשיר ביוסימילאר שלישי של Ustekinumab (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור Ustekinumab-ttwe (או Pyzchiva) כתכשיר ביוסימילאר שלישי של Ustekinumab (סטלרה) לטיפול במגוון מצבים דלקתיים. בנוסף, הסוכנות קבעה באופן זמני כי התרופה אינה שונה מהתכשיר המקורי וצעד זה יאפשר לרוקחים בארצות הברית להחליף את התכשיר הביוסימילאר בתכשיר המקור ללא תלות במרשם שניתן מהרופא. התכשיר Ustekinumab-ttwe, אנטגוניסט […]

  • האם טיפול משלים במשלב Dabrafenib עם Trametinib משפר הישרדות בחולי מלנומה? (N Engl J Med)

    האם טיפול משלים במשלב Dabrafenib עם Trametinib משפר הישרדות בחולי מלנומה? (N Engl J Med)

    בחולים עם מלנומה בשלב III לאחר התערבות ניתוחית, טיפול משלים במשלב Dabrafenib עם Trametinib הפחית את הסיכון לתמותה בהיקף של 20% לעומת פלסבו, אם כי התועלת ההישרדות הכוללת לא הייתה מובהקת סטטיסטית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine. בחולים עם מוטציית BRAF V600E הטיפול המשולב הפחית את הסיכון […]

  • אורטיקריה מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של מחלה ממארת (British Journal of Dermatology)

    אורטיקריה מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של מחלה ממארת (British Journal of Dermatology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת British Journal of Dermatology עולה כי בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, בחולים עם אורטיקריה תועדה עליה של 49% בסיכון להתפתחות מחלה ממארת בשנה הראשונה לאחר האבחנה, עם ירידה בסיכון ל-6% בשנים הבאות. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי התבסס על נתונים ממאגרים בדנמרק ובחן את היארעות הסיכון לממאירות בקרב חולים עם אורטיקריה בהשוואה לסיכון לממאירות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה