בכתב העת European Heart Journal מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי היתרונות של Apixaban (אליקוויס, פייזר) בהשוואה ל-warfarin (קומדין, תרו) תקפים בחולים עם פרפור פרוזדורים ללא קשר לגילם. לכן, לאור הסיכון המוגבר בגילאים מבוגרים, התועלת האבסולוטית של Apixaban הייתה גדולה יותר בקשישים.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הסיכון לאירועים מוחיים בחולים עם פרפור פרוזדורים עולה עם הגיל. במחקר ARISTOTLE נערכה השוואה בין הטיפול ב-Apixaban ובין warfarin, כאשר הנתונים הצביעו על הפחתת שיעור האירועים המוחיים עם טיפול ב-Apixaban, לצד שיעור נמוך יותר של מקרי תמותה ואירועי דמם. במסגרת המחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון את התוצאות הללו בהתאם לגיל המטופלים.

מדגם המחקר כלל 18,201 חולים עם פרפור פרוזדורים וסיכון מוגבר לאירועים מוחיים, שחולקו באקראי לטיפול בwarfarin או Apixaban במינון 5 מ”ג, פעמיים ביום, עם הפחתת המינון ל-2.5 מ”ג, פעמיים ביום, ב-831 חולים עם לפחות שניים מהבאים: גיל של 80 שנים ומעלה, משקל גוף של עד 60 ק”ג, או ריכוז קריאטינין של 133 מיקרומול לליטר ומעלה, או פלסבו. באמצעות ניתוח סטטיסטי החוקרים השוו את התוצאות בהתאם לגיל החולים במהלך חציון מעקב של 1.8 שנים.

מבין אוכלוסיית המחקר, 30% מהמשתתפים היו מתחת לגיל 65 שנים, 39% היו בטווח הגילאים 65-75 שנים ו-31% היו בגילאי 75 שנים ומעלה. שיעור האירועים המוחיים, שיעורי תמותה מכל-סיבה, ושיעור הדימומים המג’וריים היה גבוה יותר בקבוצות הגיל המבוגרות יותר (p<0.001).

הטיפול ב-Apixaban היה יעיל יותר מwarfarin במניעת אירועים מוחיים והפחתת שיעורי התמותה בכל קבוצות הגיל, שיעור נמוך יותר של דימומים מג’וריים, דימומים מכל-סוג ודימומים תוך-גולגולתיים, ללא תלות בגיל המטופלים. ממצאים אלו תוארו גם ב-13% מהחולים בגילאי 80 שנים ומעלה.

לא תוארה אינטראקציה משמעותית עם מינון Apixaban בהקשר להשפעת הטיפול על התוצאות המג’וריות.

בדיון מציינים החוקרים כי בניתוח לפי תתי קבוצות של האוכלוסיה מעל גיל 75 נמצא שהעליונות של Apixaban על warfarin הייתה לאורך כל רמות ה-eGFR המוערך, ללא אינטרקציה מובהקת בין רמת אי התפקוד הכלייתי לתוצאות הטיפול.  למימצא זה לדעת החוקרים יש חשיבות רבה שכן בקבוצת אוכלוסיה מבוגרת זו השכיחות של אי תפקוד כלייתי היא גבוהה. להערכתם, העליונות של Apixaban על warfarin הן מבחינת האפקטיביות והן מבחינת הבטיחות בקבוצה זו הנמצאת בסיכון גבוה, הופכת את ה- Apixabanלבחירה אטרקטיבית ובטוחה עבור קבוצת מטופלים זו.

הערה מעניינת שהחוקרים מוסיפים בדיון מתייחסת לכך שלא נמצאה אינטרקציה בין גיל המטופל לתוצאות הטיפול במחקרים על Apixaban וזאת בניגוד למה שנמצא במחקר ה-RE-LY שבחן את האפקטיביות של dabigatran (פרדקסה, רפא) במניעת שבץ בחולי פירפור פרוזדורים בהשוואה ל- warfarin . ב-RE-LY הייתה אינטרקציה חזקה ומובהקת בין גיל המטופלים והסיכון לדימומים מג’וריים. בעוד שבמטופלים מתחת לגיל 75 הטיפול ב- dabigatranבשני המינונים היה קשור לפחות דימומים מג’וריים בהשוואה ל- warfarin, הרי שבמטופלים מעל גיל 75 הסיכון לדימומים מג’וריים היה דומה בשני המינונים של dabigatran לזה של warfarin.  קשר משמעותי זה בין הגיל לסיכון בא לידי ביטוי בהמלצות הטיפול אשר כללו שימוש במינון מופחת של dabigatran בכל המטופלים שהם מעל גיל 80.

החוקרים מוסיפים כי במחקר ה-ROCKET שבחן את היעילות של rivaroxaban (קסרלטו, באייר) במניעת שבץ במטופלים עם פירפור פרוזדורים , אפקטיביות הטיפול הייתה לא נחותה בהשוואה ל- warfarin מבחינת יעדי המחקר המרכזיים ודימומים מג’וריים, אך שיעורי הדימומים התוך מוחיים (ICH ) היו נמוכים יותר.  במחקר זה לא נמצאה אינטרקציה בין גיל המטופלים לתוצאות הטיפול, בהשוואה של המטופלים מעל או מתחת לגיל 75 , עבור יעדי המחקר המרכזיים והדימומים המג’וריים והלא מג’וריים אך הרלבנטים מבחינה קלינית, כל עוד הטיפול נמשך.

החוקרים מסכמים וכותבים כי הניתוח הנוכחי של נתוני מחקר ARISTOTLE מדגימים את היתרונות של  Apixaban בהשוואה לwarfarin בהפחתת אירועים מוחיים או תסחיפים סיסטמיים, הפחתת שיעור אירועי הדמם והפחתת שיעורי התמותה בחולים עם פרפור פרוזדורים, ללא תלות בגיל החולה, כאשר התועלת האבסולוטית הייתה אף גדולה יותר בגילאים מתקדמים.

לאור נתונים אלו, החוקרים קובעים כי Apixaban הינו טיפול טוב מאוד במניעת אירועים מוחיים בחולים עם פרפור פרוזדורים בגילאים שונים, בפרט בקשישים.

European Heart Journal (2014)