נשים הרות המאושפזות בבית החולים מסיבות שאינן קשורות להיריון ניצבות בפני סיכון מוגבר לאירועי תרומבואמבוליזם במהלך האשפוז ומספר שבועות לאחר מכן, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת BMJ.
מסקירת הנתונים אודות למעלה מ-200,000 נשים, אשפוז בבית החולים במהלך ההיריון לווה בעליה של פי 17.5 בסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי במהלך האשפוז ועליה של פי שש בסיכון במהלך ארבעת השבועות לאחר השחרור מבית החולים, בהשוואה לנשים הרות שלא נדרשו לאשפוז.
במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות נשים בגילאי 15-44 שנים, שהרו בין השנים 1997-2010, עם לפחות לידת חי אחת, ללא היסטוריה של תרומבואמבוליזם ורידי קודם. הם זיהו 206,785 נשים עם 245,661 הרינות במהלך תקופת המחקר. מבין הריונות אלו, 42,256 (17.2%) כללו לפחות אשפוז אחד בבית החולים, כאשר 11,472 נשים אושפזו מספר פעמים במהלך היריון אחד, עם סך כולל של 59,537 אשפוזים לבתי חולים.
שיעורי תרומבואמבוליזם ורידי במהלך התקופה שלפני הלידה (מהפריה עד יומיים לפני הלידה) עמדו על 112/100,000 שנות-אדם. שיעור המקרים מעבר לתקופת ההיריון (לא כולל את התקופה שמהיום הראשון לפני הלידה ועד 12 שבועות לאחר הלידה) עמדו על 32/100,000 שנות-אדם. סוכרת הריונית, מחלת לב, זיהום סיסטמי חד במהלך ההיריון, היפראמזיס ודליות נקשרו כולם עם סיכון מוגבר לתרומבואמבוליזם ורידי בנשים הרות.
החוקרים זיהו קשר בין אשפוז לבית החולים ובין שיעור אבסולוטי של תרומבואמבוליזם ורידי לפני הלידה של 1,752/100,000 שנות-אדם במהלך האשפוז בבית החולים ו-676/100,000 שנות-אדם לאחר השחרור. לאחר תקנון לערפלנים שונים, כולל גיל האם ושנה קלנדרית, נרשמה עליה של פי 17.5 בסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי במהלך האשפוז ועליה של פי 6 בסיכון במהלך 28 הימים לאחר השחרור מבית החולים, בהשוואה לנשים שלא נדרשו לאשפוז.
מומחים בתחום כותבים כי האופי הסדנטרי של האשפוז בבית החולים עשוי לספק הסבר לממצאים.
מגבלות המחקר כוללות שאלות בנוגע לשלמות הנתונים והאבחנות מהמרכזים המשתתפים, מספר המקרים הקטן של תרומבואמבוליזם ורידי במהלך או מיד לאחר האשפוז בבית החולים באוכלוסיית המחקר, והעדר התייחסות לאפשרות כי חלק מהנשים קיבלו טיפול למניעת תרומבואמבוליזם ורידי, ללא ידיעת החוקרים.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!