אנליזה המבוססת על רג’יטסרי שנערך בדרום קוריאה ומתפרסמת ב-Eur Heart J
מוצאת כי סוגי שבץ שונים קשורים לפרוגנוזות שונות ולאפקטיביות שונה של מניעה שניונית של שבץ.
המחברים מציינים כי למרות שטיפול אנטיתרומבוטי מומלץ לאחר שבץ איסכמי או שבץ איסכמי חולף (TIA) , התוצאות ארוכות הטווח של מניעה שניונית בסוגי שבץ שונים לא נבחנו עד כה.
החוקרים עשו כאמור שימוש ברג’יסטרי הלאומי של דרום קוריאה, במתכונת פרוספקטיבית, רב מרכזית, שעקב אחר מטופלים עם שבץ אקוטי. מטופלים עם שבץ אקוטי או TIA גויסו לאחר 7 ימים מהאירוע באופן עוקב בין ינואר 2002 לספטמבר 2010.
בסה”כ גויסו 46,108 מטופלים עם שבץ איסכמי ו-TIA שנכללו במחקר. מבין הסוגים העיקריים של שבץ שנכללו במחקר, אלה שחוו שבץ על רקע חסימה בכלי דם קטנים (SVO), היו עם התמותה הנמוכה ביותר, בעוד שאלה שסבלו משבץ קרדיואמבולי (CE) היו עם שיעורי התמותה הגבוהים ביותר. יחס הסיכון לתמותה ל-SVO היה 0.66 (ברווח בר סמך של 0.62-0.71 ) , ושל CE הסיכון לתמותה היה 1.41 (ברווח בר סמך של 1.3-1.53), וזאת בהשוואה לחולי שבץ על רקע טרשת בעורקי דם גדולים (LAA).
מבחינת מניעה שניונית , נמצא שטיפול נוגד טסיות רב תרופתי היה עדיף על מונותרפיה במטופלים עם LAA עם יחס תמותה של 0.89 (בטווח בין 0.8-0.98) .
טיפול נוגד קרישה היה קשור עם תוצאות עדיפות על נוגד טסיות מונותרפי במטופלי CE עם יחס סיכון של 0.66 (בטווח בין 0.59-0.74).
במטופלים עם שבץ מסוג SVO , טיפול נוגד טסיות רב תרופתי לא הצליח להוכית תועלת על מונותרפיה. בנוסף, הסיכון לתמותה היה גבוה יותר עם טיפול נוגדי קרישה במטופלים עם שבץ מסוג SVO עם יחס סיכון של 1.44 (ברווח בר סמך של 1.06-1.97).
החוקרים מסכמים כי תוצאות המחקר מדגימות שסוג השבץ משפיע על הפרוגנוזה וקשור גם לאפקטיביות של טיפולי מניעה שניונית.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!