שיעור האירועים הקרדיווסקולרים החוזרים (תמותה קרדיווסקולרית, אוטם, שבץ) לאורך שנתיים לאחר אוטם שריר הלב עם עליות מקטע ST (ובקיצור STEMI ) ירד תחת טיפול בנוגד הקרישה rivaroxaban (קסרלטו) ב-19% בהשוואה לפלצבו באופן מובהק סטטיסטי (p=0.019), כך ע”פ אנליזה של מחקר ה-ATLAS ACS 2-TIMI 51 המתפרסמת כעת ב-JACC .
המחקר כלל 7,800 מטופלים שמרביתם היו בנוסף לטיפול בנוגד הקרישה/פלצבו גם על טיפול נוגד טסיות כפול.
עם זאת, הטיפול ב-rivaroxaban היה קשור באופן מובהק סטטיסטי ביותר מקרים של דימומי TIMI מג’וריים שאינם קשורים לניתוח מעקפים (CABG), וכן גם ליותר דימומיים תוך גולגולתיים, למרות שלא הייתה עליה בדימומים קטלניים.
במחקר ניתן טיפול בשני המינונים של ריברוקסבן (2.5 מ”ג ו-5 מ”ג , פעמיים ביום). המינון יותר נמצא כבעל בטיחות גבוהה יותר שעשוייה ע”פ החוקרים להסביר גם את שיעורי ההישרדות הגבוהים יותר תחת הטיפול במינון הנמוך. החוקרים מסכמים כי מתן תוספת של 2.5 מ”ג ריברוקסבן פעמיים ביום עשוייה להציע אסטרטגיה אפקטיבית בהפחתת אירועים תרומבוטיים במטופלים לאחר STEMI .
כעת, לאחר פירסום תוצאות אלה, תוגש התוויה זו בשנית לאישור ה-FDA לאחר שביוני 2012 ה-FDA דחה את הבקשה הראשונה לאישור ההתוויה הזו לאור שיקולי בטיחות ובעיות מתודולוגיות במחקר ה-ATLAS ACS 2-TIMI 51 .
להלן המימצאים המרכזיים של המחקר שכלל 7,871 מטופלי STEMI שחולקו לקבוצת מינון נמוך, גבוה או פלצבו, לאחר 4.7 ימים מאירוע ה-STEMI :
תוצאות עבור ריברוקסבן (שני המינונים) בהשוואה לפלצבו:
| תוצאה | סיכון יחסי ורווח בר סמך |
| יעד המחקר המרכזי (מוות קרדיו, אוטם, שבץ) לאחר שנתיים | 0.81 (0.67-0.97) |
| מוות קרדיווסקולרי כולל על רקע דימום | 0.76 (0.57-1.02) |
| אוטם שריר הלב | 0.78 (0.62-0.98) |
| שבץ | 1.42 (0.81-2.46) |
| יעד מרכזי במטופלים תחת טיפול נוגד טסיות כפול | 0.78 (0.64-0.94) |
| יעד מחקר מרכזי לאחר 30 יום | 0.71 (0.51-0.99) |
כאמור, שני המינונים של ריברוקסבן הראו ירידה משמעותית ומובהקת ביעד המחקר המרכזי לאחר שנתיים. התועלת מריברוקסבן הושגה בעיקר בקרב המטופלים במינון הנמוך של 2.5 מ”ג פעמיים ביום, שאצלם הייתה ירידה מובהקת בתמותה הקרדיווסקולרית ובתמותה מכל סיבה, בעוד שבקבוצת המינון הגבוה יותר תועלות אלה לא היו מובהקות.
בטבלה הבאה התוצאות לפי שני המינונים של ריברוקסבן:
יחד סיכון ורווח בר סמך
| יעדי המחקר | Rivaroxaban 2.5 mg | Rivaroxaban 5 mg |
| יעד מחקר מרכזי (תמותה, אוטם, שבץ) | 0.81 (0.65-1.00) | 0.81 (0.66-1.00) |
| מוות קרדיווסקולרי | 0.60 (0.42-0.87) | 0.92 (0.67-1.28) |
| מוות מכל סיבה | 0.63 (0.45-0.89) | 0.99 (0.73-1.35) |
שיעורי הסיכון לדימום (שאינו קשור ל-CABG) מוצגים בטבלה הבאה:
| ריברוקסבן מול פלצבו | סיכון יחסי (רווח בר סמך) |
| בשני המינונים | 4.52 (2.27-9.01) |
| 2.5 מ”ג | 3.63 (1.73-7.61) |
| 5 מ”ג | 5.47 (2.68-11.17) |
יש לציים שהעלייה בסיכון לדימום פטאלי בשתי קבוצות המינון לא הייתה מובהקת: סיכון יחסי של 1.54 ברווח בר סמך של 0.42-5.7 , p=0.51 .
המחברים מציינים כי המחקר תוכנן כך שלא יכלול מטופלים עם סיכון מוגבר לדימומים ולכן לא יהיה זה נכון לעשות שימוש בנתוני המחקר עבור מטופלים אלה. כמו כן האנליזה לא כללה התייחסות לסוג הטיפול נוגד הטסיות או נוגד הקרישה שניתן בעת האירוע החריף של ה-STEMI .
J Am Coll Cardiol 2013
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!