בקונגרס העולמי ה-14 בנושא ממאירויות של מערכת העיכול, שנערך בברצלונה, שני צוותי חוקרים מבריטניה הציעו טיפול מניעתי בנוגדי-קרישה לאוכלוסיית חולים עם ממאירויות של מערכת העיכול העליונה.

לדברי החוקרים, אעפ”י שממאירות בעצמה עשויה להגדיל את הסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי, וכימותרפיה מביא לעליה נוספת בסיכון, המוסכמה הרווחת הינה כי אין די עדויות בכדי להמליץ על טיפול מניעתי בנוגדי-קרישה בכלל החולים. עם זאת, זמן רב נטען כי ייתכן וניתן להמליץ על טיפולים ספציפיים בחולים עם ממאירויות מסוימות.

החוקרים הסבירו כי הם כבר שינו את אופן הטיפול בעקבות מחקר מוקדם בחולים עם ממאירות של הלבלב , שמצא כי טיפול מניעתי בנוגדי-קרישה עם Dalteparin, הפחית משמעותית את הסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי בחולים שטופלו ב-Gemcitabine. בעקבות ממצאי המחקר, החוקרים החלו בטיפול מניעתי ב-Dalteparin לטיפול בחולים עם סרטן לבלב, המוכר כממאירות תרומבוגנית במיוחד.

כעת, הם מציעים להרחיב גישה זו לכלל החולים עם ממאירויות של מערכת העיכול העליונה, מאחר שגם הם בסיכון גבוה לתרומבואמבוליזם ורידי.

בפוסטר שהוצג במהלך הכנס, החוקרים דיווחו על שיעור גבוה במיוחד של תרומבואמבוליזם ורידי עם ממאירויות בצומת ושט-קיבה. בספרות הרפואית, ההערכות נעות סביב 10-13%, אך החוקרים מדווחים על שיעור גבוה הרבה יותר של 21.5%. הנתונים מבוססים על סקירה רטרוספקטיבית של 65 חולים עם ממאירות של צומת וושט-קיבה, שמצא כי 14 חולים אובחנו עם תרומבואמבוליזם ורידי במהלך או לאחר השלמת טיפול כימותרפי ניאו-אדג’וונטי, המבוסס על פלטינום. מבין אלו, שמונה חולים (12%) אובחנו עם תסחיף ריאתי, 5 חולים (8%) אובחנו עם פקקת ורידים עמוקים של הגפה התחתונה, וחולה אחד אובחן עם קריש דם בווריד התת-בריחי. ארבעה מהחולים שפיתחו תסחיף ריאתי הלכו לעולמם בתוך 30 ימים מהניתוח, למרות טיפול תרפויטי בנוגדי-קרישה עם LMWH (Low Molecular Weight Heparin).

קבוצת חוקרים נוספת מבריטניה הציגה סקירה רטרוספקטיבית, שכללה 115 חולים עם ממאירות של מערכת העיכול העליונה, שקיבלו טיפול כימותרפי ניאו-אדג’וונטי וניתוח. למעלה ממחציתם (59%) אובחנו עם ממאירות של הוושט, 28% אובחנו עם ממאירות של צומת וושט-קיבה ו-13% אובחנו עם ממאירות של הקיבה.

החוקרים מדווחים כי שיעורי היארעות תרומבואמבוליזם ורידי עמדו על 12.2%, כאשר שבעה חולים פיתחו תסחיף ריאתי ושבעה נוספים אובחנו עם פקקת ורידים עמוקים.

בחולים שאובחנו עם תרומבואמבוליזם ורידי שיעורי ההישרדות היו נמוכים יותר, לפחות בשלבי טיפול מוקדמים. שיעורים אלו לא היו תלויים בכל המשתנים שנבחנו, כולל גיל, מין, אתר המחלה, היסטולוגיה, גודל הגידול ומעורבות בלוטות.

החוקרים מציעים לערוך מחקרים פרוספקטיביים, אקראיים ומבוקרים להערכת טיפול מניעתי בנוגדי-קרישה בחולים שקיבלו טיפול כימותרפי ניאו-אדג’וונטי עקב ממאירויות של מערכת העיכול העליונה.

14th World Congress on Gastrointestinal Cancer

לידיעה במדסקייפ