מושב זה שהיה בחסות משותפת של החברות סאנופי-אוונטיס ורפא התמקד בטיפולים החדשים שנכנסו לאחרונה לשימוש בטיפול בפירפור פרוזדורים (AF), ושהבולטים שבהם הם ה-dabigatran (פרדקסה) וה-dronedarone (מולטאק).

ההרצאה המרכזית במושב של פרופ’ קונולי מקנדה (בתמונה) הציגה את הרקע ומקומן של שתי תרופות אלה בחולי AF .

בחלק הראשון התמקד פרופ’ קונולי בפרדקסה תוך שהוא מנתח את מחקר ה-RE-LY ממנו עולה שהטיפול בפרדקסה (במינון הגבוה) נמצא כיעיל יותר בהפחתת אירועי שבץ, ללא “מחיר” של עלייה בדימומים. יתרה מזאת, הדגיש קונולי, הייתה הירידה הדרמטית באירועי שבץ מדמם תחת טיפול בפרדקסה. לתכונות אלה של התרופה אשר כידוע השימוש בה הוא נוח ופשוט יותר יש משמעות רבה לדעת קונולי שכן כידוע רק מיעוט מהחולים הזקוקים כיום לטיפול נוגד קרישה אכן מקבלים אותו, ועוד פחות מטופלים מגיעים ליעד ה-INR האופטימלי. 

בחלק השני של ההרצאה עסק קונולי בטיפול האנטיאריתמי באמצעות מולטאק. קונולי ציין שהמולטאק למרות הדמיון שלה לאמיודרון במבנה המולקולארי שונה במס’ פרמטרים חשובים שגורמים גם לתוצאות הקליניות שהיא משיגה. המחקרים הראשונים שנעשו במולטאק הוכיחו שהיא מפחיתה אירועי AF חוזרים ואף מפחיתה קצב לב ב-AF קבוע. אך המחקר המשמעותי ביותר שנעשה במולטאק היה מחקר ה-ATHENE אשר הדגים בפעם הראשונה כיצד תרופה אנטיאריתמית מפחיתה אירועים קרדיווסקולרים לרבות תמותה ואישפוזים. 

להרצאה המלאה  

בהמשך התקיים דיון קליני מרתק על רקע הצגות המקרים שהביאו פרופ’ עמוס כץ, ופרופ’ דויד חיסדאי אשר עסקו בשאלות קליניות ספציפיות באשר לטיפול בחולים מורכבים עם  AF .