Thrombosis

השוואה עקיפה בין prasugrel ל-ticagrelor : יעילות ובטיחות דומים (מתוך Int J Cardiol)

אנליזה מעניינת במיוחד מתפרסת כעת ב-International Journal of Cardiology אשר מבצעת השוואה בין שני נוגדי הטסיות החדשים והמבטיחים, ה-prasugrel (אפיאנט, אלי-לילי) או ticagrelor (אסטרה-זנקה, עדיין בשלבי רישום בארץ).

מהאנליזה עולה ששתי התרופות מפגינות עליונות על קלופידוגרל עם פרופיל דומה של יעילות ובטיחות.

בפתח המאמר כותבים החוקרים כי ידוע שקלופידוגרל (פלויקס, סאנופי-אוונטיס) היא תרופה מועילה לאחר אירוע קורונרי חד (ACS), ואולם מחקרים אחרונים הצביעו על העדיפות של פרסוגרל או טיקגרלור ע”פ קלופידוגרל. עם זאת, אין עדיין מחקר השוואתי בין פרסוגרל לטיקרגלור, ולכן ניסו החוקרים לבצע מטה-אנליזה מתואמת בלתי ישירה המבצעת השוואה כזו בין שתי התרופות, עבור חולים שעברו ACS .

לשם כך חיפשו החוקרים מחקרים רנדומליים במאגר Pubmed . נעשה שימוש בנקודת קצה מורכבת הכוללת מוות, אוטם שריר הלב (MI) או שבץ. יחסי הסיכון (OR) חושבו עם רווחי וודאות של 95%.

בסה”כ נאסף מידע משלושה מחקרים שכללו ביחד 32,893 מטופלים. בסה”כ גם פרסוגרל וגם טיקגרלור הפגינו עליונות בהשוואה לקלופידוגרל בהפחתת הסיכון לאורך 12 חודשי טיפול של מוות, MI או שבץ עם OR מובהק סטטיסטי של 0.83 (בטווח וודאות שבין 0.77-0.89), ו-OR=0.83 למוות (טווח 0.74-0.93) , ו-OR=0.79 עבור MI (בטווח שבין 0.73-0.86) .

עבור סטנט תרומבוזיס ה-OR=0.61 (בטווח של 0.51-0.74), כשלא היה הבדל מובהק לגבי שבץ או דימום מג’ורי, אך OR=1.12 להפסקת הטיפול (בטווח של בין 1.05-1.19 ).

כאשר נעשתה השוואה “ראש בראש” בין פרסוגרל לטיקגרלור נמצא שלא היה הבדל מובהק בסיכון לתמותה כוללת, MI , שבץ או מדד משולב של כולם.

פרסוגרל היה קשור עם סיכון מובהק (P=0.02 )  קטן יותר לסטנט תרומבוזיס (OR=0.64 , טווח וודאות של 0.43-0.93 ) .

טיקגרלור היה קשור עם סיכון מובהק (P=0.007 ) נמוך יותר לדימומים מג’וריים (OR=1.43 ,טווח וודאות של 1.1-1.85) , ודימומים מג’וריים (P=0.002 )  הקשורים לניתוח מעקפים (OR=4.3 , טווח וודאות של 1.73-10.6).

עם זאת, הסיכון הרלבנטי יותר של דימומים מג’וריים, אלה שאינם קשורים לניתוח מעקפים, היה דומה בפרסוגרל וטיקגרלור עם הבדל לא מובהק סטטיסטי (OR=1.06 , עם p=0.34 וטווח וודאות של 0.77-1.45 ) .

החוקרים מסכמים שגם פרסוגרל וגם טיקרגלור עדיפים על קלופידוגרל ל-ACS . בהשוואה ראש בראש בין שני נוגדי הטסיות החדשים נמצא שקיימת יעילות ובטיחות דומה. עם זאת נראה שפרסוגרל מגן טוב יותר מפני סטנט תרומבוזיס אך גורם עם זאת ליותר דימומים.

מבחינת השלכה קלינית מעשית סבורים החוקרים שמכיוון שפרסוגרל נראה אפקטיבי יותר במניעת סטנט תרומבוזיס, אך ללא יתרונות קלינים נוספים, ועם סיכון גבוה יותר לדימומים נראה שפרסוגרל עשוי להיות מתאים יותר לשימוש במטופלים עם ACS אשר עוברים PCI עם סטנטים מצופים תרופה (אחד או יותר), ושאינם נמצאים בסיכון מוגבר לדימומים, כאשר הטיפול בהם התחיל בזמן ה-PCI (אך לא לפני) וזאת במטרה להביא למינימום את הסיכון לדמם הקשור לניתוח מעקפים. לכן לדעתם בעיקר מטופלים עם רקע של סטנט תרומבוזיס בעבר, עורק שמאלי ראשי לא מוגן או מחלה קורונרית מורכבת יכולים להרוויח מטיפול בפרסוגרל למשך חודשים או שנים.

מצד שני, הם ממליצים שהשימוש בטיקגרלור צריך להתחיל זמן מספיק לפני ה-PCI ולכן עשוי להיות מועיל בעיקר למטופלים עם סיכון גבוה לדימום, בעיקר לפני אישפוז בבית חולים ולפני ביצוע אנגיוגרפיה, וזאת בגלל שמשך מחצית החיים הקצר גורם לרמת סיכון סבירה במטופלים שעוברים ניתוח מעקפים במהלך אותו אישפוז.

אי לכך הם סבורים שטיקגרלור עשוי להיות הבחירה הטובה ביותר למטופלים עם ACS ללא סיכון גבוה לדמם אשר מטופלים באופן שמרני.

לבסוף, החוקרים ממליצים על כך ששתי התרופות לא יינתנו למטופלים הנמצאים בסיכון גבוה לדמם, כמו למשל חולים עם רקע של שבץ קודם, גיל מתקדם, אי ספיקה כלייתית חמורה. בקבוצה זו , הם סבורים שיש להמשיך את הטיפול עם קלופידוגרל בשילוב עם אספירין.  

Int J Cardiol. 2010 Sep 7.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה