בחולים לאחר ניתוח בטן פתוח מג’ורי, אין הבדל משמעותי בתפקוד הכלייתי בטווח הארוך בין טיפול בתמיסות קולואידיות וקריסטלואידיות במסגרת הטיפול בנוזלים במהלך הניתוח, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Anesthesiology. עם זאת, החוקרים מוסיפים כי שיעורי הישרדות ללא-מוגבלות היו גבוהים יותר משמעותית בחולים שטופלו בתמיסות קולואידיות, בהשוואה לאלו שטופלו בתמיסות קריסטלואידיות.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הם לאחרונה פרסמו מחקר שהדגים תוצאות טובות יותר בטווח הקצר לאחר מתן תמיסת HES (Hydroxyethyl Starch) כחלק מהטיפול בנוזלים במהלך ניתוח בטני פתוח, בהשוואה למתן תמיסה קריסטלואידית. במחקר הנוכחי השלימו החוקרים העריכו של התפקוד הכלייתי והישרדות ללא-מוגבלות שנה אחת לאחר הניתוח.
כל החולים שלקחו חלק במחקר המוקדם היו במעקב למשך שנה לאחר הניתוח, להערכת התפקוד הכלייתי ומוגבלות. התוצא העיקרי היה קצב הפינוי הגלומרולארי המשוער ותוצאים נוספים כללו את ריכוז קריאטינין ואוריאה בדם, גרד ומדד WHODAS (World Health Organization Disability Assessment Schedule).
מבין 160 החולים שלקחו חלק במחקר המקורי, נתונים אודות התפקוד הכלייתי במהלך המעקב היו זמינים אודות 129 חולים ומדדי WHODAS היו ידועים ב-114 מקרים.
החוקרים מדווחים כי לא זוהו הבדלים מובהקים סטטיסטית בקצב הפינוי הגלומרולארי המשוער לאחר שנה אחת בין טיפול בתמיסה קולואידית (74 מ”ל/דקה) או קריסטלואידית (80 מ”ל/דקה). עם זאת, מדדי WHODAS היו נמוכים יותר באופן מובהק סטטיסטית בקבוצת הטיפול בתמיסה קולואידית, בהשוואה לתמיסה קריסטלואידית (2.7% לעומת 7.6%, p=0.015) ושיעורי הישרדות ללא-מוגבלות היו גבוהים יותר (79% לעומת 605, p=0.024).
החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים לאחר ניתוח בטני פתוח מג’ורי, אין הבדל מובהק סטטיסטית בתפקוד הכלייתי בטווח הארוך בין אלו בהם הטיפול בנוזלים התבסס על תמיסות קולואידיות או קריסטלואידיות. עם זאת, שיעורי ההישרדות ללא-מוגבלות היו גבוהים יותר משמעותית לאחר טיפול בתמיסה קולואידית.
Anesthesiology. 2019;130(2):227-236
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!