בחולים עם מפרצת של אבי העורקים הבטני, תוצאות תיקון אנדווסקולארי מלווה בשיעורים נמוכים יותר של תמותה לאחר-ניתוח, אך עם סיכון מוגבר לקרע אבי העורקים במהלך שמונה שנות מעקב, כך עולה מתוצאות מחקר רטרוספקטיבי, שפורסמו במהלך חודש יולי בכתב העת New England Journal of Medicine.
המחקר לא צפוי לשנות את הנהוג כיום אך הממצאים מאשרים כי טיפול אנדווסקולארי הוא בטוח ויעיל. אין ספק כי טיפול אנדווסקולארי הפך לטיפול הסטנדרטי מאחר ומדובר בהתערבות המועדפת של המטופלים. שיעור ההתערבויות החוזרות הוא נמוך יחסית.
מבין קרוב ל-40,000 זוגות חולים תואמים, שיעורי התמותה הבתר-ניתוחית עמדו על 1.6% עם תיקון אנדווסקולארי ו-5.2% עם תיקון פתוח (p<0.001). שיעורי ההישרדות היו גבוהים יותר עם תיקון אנדווסקולארי במהלך שלוש השנים הראשונות למעקב, אך במהלך חמש השנים הבאות, השיעורים היו דומים בשתי הקבוצות. קרע של המפרצת תועד במהלך שמונה שנות מעקב ב-5.4% מהחולים לאחר תיקון אנדווסקולארי לעומת 1.4% מהחולים לאחר תיקון פתוח.
הרושם כי התוצאות השתפרו לאחרונה, עם ירידה בשיעורי התמותה הבתר-ניתוחית בשתי הקבוצות בתום תקופת המחקר (2001-2008), עם ירידה של 0.8 נקודות אחוז בחולים לאחר תיקון אנדווסקולארי ו-0.6 נקודות אחוז לאחר תיקון פתוח.
החולים שנכללו במחקר היו מבוטחי מדיקייר לאחר אחת מההתערבויות לתיקון. המחקר לא כלל חולים לאחר קרע או דיסקציה של אבי העורקים. ניתוח סטטיסטי שימש לתקנון להתערבויות בטניות קודמות, כמו גם משתנים דמוגרפים ותחלואה נלווית. עם זאת, החוקרים מציינים כי הם לא הצליחו לקחת בחשבון הבדלים אנטומיים, שכן לעיתים ניתוח פתוח מועדף בחולים עם אנטומיה מורכבת יותר, וייתכן כי חולים אלו בסיכון מוגבר לסיבוכים מאוחר יותר.
התועלת קצרת הטווח של תיקון אנדווסקולארי כללה שיעורים נמוכים יותר של סיבוכים בתר-ניתוחיים, דוגמת דלקת ריאות (3.8% לעומת 12.9% בקבוצת התיקון הפתוח, p<0.001) ומשך אשפוז קצר יותר (3.5 לעומת 9.8 ימים, p<0.001). התועלת ההישרדותית בשנים המוקדמות של המעקב הייתה גדולה יותר בחולים מבוגרים. שיעורי ההישרדות בטווח הארוך היו גבוהים יותר בחולים לאחר תיקון אנדווסקולארי במהלך שבע השנים הראשונות לאחר הניתוח, בעיקר בשל היתרון שלהם בתחילת הדרך.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ישנה תועלת ראשונית משמעותית לתיקון אנדווסקולארי, הנותרת לאורך פרק זמן משמעותי, למרות העובדה שבחולים לאחר ניתוח פתוח שששרדו עד 90 ימים לאחר המעקב, תועד סיכון מופחת לתמותה במהלך השנים הבאות.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!