Surgery

אין עדיפות לכריתה מלאה של בלוטת התריס בחולים עם ממאירות בסיכון נמוך (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAES)

תירואיד בלוטת התריס

ממצאי מחקר חדש מיפן תומכים בטענה כי מרבית החולים עם ממאירות מסוג PTC (Papillary Thyroid Cancer) בסיכון-נמוך אינם נדרשים לניתוח לכריתה מלאה של בלוטת התריס, כאשר התוצאות דומות עם ניתוח שמרני יותר.

יתרה מזאת, מאחר ואין הבדלים בשיעורי ההישרדות, ניתן להדריך את החולים באשר לסיכונים והתועלת של שתי הפרוצדורות ולהציע להם את הבחירה. לדבריהם, לאור שיעורי ההישרדות הטובים של חולים בסיכון נמוך, ללא תלות בהיקף הניתוח לכריתת בלוטת התריס, ניתן לתת לחולים את האפשרות לבחור את הטיפול בהם.

החוקרים הציגו נתוני מעקב מהמרכז הרפואי שלהם, לאחר שבשנת 2004 פרסמו את מערכת הסיווג החדשה שלהם, לפיה חולים בסיכון גבוה הוגדרו כאלו עם גרורות מרוחקות, חולים בגילאי 50 שנים ומעלה עם פלישה מאסיבית מחוץ לבלוטת התריס או חולים עם גרורות לקשריות בגודל 3 ס”מ ומעלה. כל יתר החולים עם PTC הוגדרו כחולים בסיכון נמוך. משנת 2005, הקבוצה היפנית טיפלה בכל החולים בסיכון גבוה בניתוח לכריתה מלאה של בלוטת התריס, בשילוב עם טיפול ביוד רדיואקטיבי, בעוד שחולים עם גידול חד-צדדי קיבלו את האפשרות לבחור בטיפול זה או בטיפול שכלל כריתה לא מלאה של בלוטת התריס (כריתת אונה או כריתה תת-מלאה של הבלוטה), ביחד עם דיסקציה שגרתית של קשריות לימפה מרכזיות.

במחקר הנוכחי נכללו 1,187 חולים עם PTC שעברו ניתוח ראשוני בין 1993 ו-2010 במרכז רפואי בטוקיו. גיל המשתתפים הממוצע עמד על 54 שנים, כאשר 76% היו נשים. 18% הוגדרו כחולים בסיכון גבוה (220 חולים), כאשר 82% הוגדרו כחולים בסיכון נמוך (967 חולים) לפי מערכת הסיווג החדשה. משך המעקב הממוצע עמד על 8.3 שנים.

שיעורי ההישרדות הספציפיים לסיבה לאחר עשר שנים עמדו על 99% בקבוצת החולים בסיכון נמוך, בהשוואה ל-74% בחולים בסיכון גבוה. שיעורי הישרדות ללא-מחלה לאחר עשר שנים עמדו על 88% לעומת 43%, בהתאמה.

בקרב 496 החולים בסיכון נמוך שטופלו משנת 2005 והלאה, 82% בחרו בכריתה לא-מלאה של הבלוטה ורק 3% בחרו בניתוח לכריתה מלאה של בלוטת התריס. יתר 15% החולים הותירו את ההחלטה לרופא המטפל.

122 חולים בסיכון נמוך נדרשו בסופו של דבר לניתוח לכריתה מלאה של בלוטת התריס עם טיפול ביוד רדיואקטיבי, מאחר ובדיקת אולטרה-סאונד הדגימה מחלה דו-צדדית או מחלת גרייבס נלווית. לאחר שנת 2005, 71% מהחולים בסיכון נמוך עברו כריתה של האונה, 3% עברו כריתה תת-מלאה של בלוטת התריס ו-24% עברו כריתה מלאה של בלוטת התריס.

במהלך כל תקופת המחקר, שיעורי ההישרדות מסיבה ספציפית עמדו על 87% בקרב 791 החולים בסיכון נמוך שעברו ניתוח לכריתה לא-מלאה של בלוטת התריס, בהשוואה ל-91% מהחולים לאחר כריתה מלאה. ההבדל לא היה מובהק סטטיסטית. שיעורי ההישרדות ללא מחלה לאחר עשר שנים היו זהים ועמדו על 99% בשתי הקבוצות.

סיבוכים ניתוחיים היו הרבה יותר נפוצים לאחר כריתה מלאה של בלוטת התריס, בהשוואה לחולים שעברו כריתה לא-מלאה של הבלוטה, כולל תת-פעילות של בלוטת התריס (100% לעומת 13%), היפופאראתירואידיזם זמני (41% לעומת 1%) והיפופאראתירואידיזם קבוע (7% לעומת 0.3%).

בסיכומו של דבר, שיעורי ההישנות לא היו שונים משמעותית בין שתי הקבוצות. הישנות בשארית הבלוטה תוארה בארבעה חולים (0.5%) לאחר כריתה לא-מלאה, ללא מקרים של הישנות דומה בחולים לאחר כריתה מלאה; הישנות בקשריות לימפה תועדה ב-7% מהחולים לאחר כריתה לא-מלאה וב-6% מהחולים לאחר כריתה מלאה (P=0.87); שיעורי ההישנות במיטת בלוטת התריס או בצוואר עמדה על 0.8% ועל 0%, בהתאמה, ובאתר מרוחק שיעורי ההישנות עמדו על 4% ו-3%, בהתאמה.

מניתוח רב-משתנים עלה כי גורמים המנבאים הישנות מרוחקת והישנות בקשריות לימפה בחולים עם ממאירות מסוג PTC בסיכון נמוך כללו גיל 60 ומעלה, גודל גידול של 3 ס”מ ומעלה וגרורות לקשריות לימפה בגודל 2 ס”מ ומעלה. חדירה מאסיבית מחוץ לבלוטת התריס זוהתה כגורם מנבא משמעותי נוסף להישנות בקשריות לימפה.

שיעורי ההישרדות ללא-הישנות מרוחקת לאחר עשר שנים עמדו על 98% ב-407 החולים בסיכון נמוך ואלו ללא גורמי סיכן אלו וב-413 החולים עם גורם סיכון יחיד. עם זאת, שיעורים אלו צנחו ל-70% ב-147 החולים בסיכון נמוך עם שניים מהגורמים הללו, או יותר, עדות לכך שחולים בסיכון נמוך עם גורמי סיכון להישנות מרוחקת הם מועמדים למחקר פרוספקטיבי להערכת היתרונות של ניתוח לכריתה מלאה של בלוטת התריס וטיפול ביוד רדיואקטיבי.

מתוך הכנס השנתי מטעם ה-American Association of Endocrine Surgeons

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • הקלה דומה בכאב עם TENS או אופיואידים לאחר ניתוח כיס מרה (Eur J Pain)

    הקלה דומה בכאב עם TENS או אופיואידים לאחר ניתוח כיס מרה (Eur J Pain)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Pain עולה כי טיפול ב-TENS (או Transcutaneous Electrical Nerve Stimulation) בתדירות גבוהה ועצימות גבוהה הוביל להקלה דומה בכאב לאחר ניתוח לפרוסוקפי לכריתת כיס מרה כמו טיפול תוך-ורידי באופיואידים. מדגם המחקר כלל 163 חולים שעברו כריתת כיס מרה בגישה לפרוסקופית בשני מרכזים בשבדיה בין השנים 2019 ו-2023. חולים […]

  • טיפול ב-Vocacapsaicin מפחית כאב ושימוש באופיואידים לאחר-ניתוח (Anesthesiology)

    טיפול ב-Vocacapsaicin מפחית כאב ושימוש באופיואידים לאחר-ניתוח (Anesthesiology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Anesthesiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי Vocacapsaicin במהלך ניתוח בוהן קלובה (Hallux Valgus) מפחית כאב ושימוש באופיואידים במהלך 96 השעות הראשונות לאחר-ניתוח, ללא רעילות מקומית או סיסטמית. החוקרים השלימו מחקר אקראי, מבוקר-פלסבו, שכלל 147 חולים שעברו ניתוח בוהן קלובה. המשתתפים חולקו באקראי לקבלת 14 מ”ל של Vocacapsaicin […]

  • ניתוח רובוטי להחלפה מלאה של מפרק הירך מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים סביב הניתוח (J Arthroplasty)

    ניתוח רובוטי להחלפה מלאה של מפרק הירך מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים סביב הניתוח (J Arthroplasty)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Arthroplasty דווח על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ניתוח רובוטי להחלפה מלאה של מפרק הירך מלווה בעלויות טיפול גבוהות יותר וסיכון מוגבר לסיבוכים ניתוחיים, כולל שבר סביב מפרק תותב ועירויים, בהשוואה לניתוח קונבנציונאלי להחלפת מפרק הירך. החוקרים השלימו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שכלל נתונים אודות כ-1.2 מיליון חולים (גיל […]

  • דום נשימה חסימתי בשינה מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים לאחר ניתוח החלפת מפרק (J Arthroplasty)

    דום נשימה חסימתי בשינה מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים לאחר ניתוח החלפת מפרק (J Arthroplasty)

    בחולים עם אבחנה של דום נשימה חסימתי בשינה תועד סיכון מוגבר לסיבוכים משמעותיים לאחר ניתוח החלפה מלאה של מפרק, כולל דליריום, תסחיף ריאתי וסיבוכים תרומבואמבוליים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Arthroplasty. החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה של שבעה מחקרים שכללו 20,977 משתתפים עם וללא דום נשימה חסימתי בשינה, אשר עבדו ניתוח […]

  • מחלה הקשורה ל-IgG4 נפוצה וחמורה יותר בגברים (The Lancet Rheumatol)

    מחלה הקשורה ל-IgG4 נפוצה וחמורה יותר בגברים (The Lancet Rheumatol)

    במאמר שפורסם בכתב העת The Lancet Rheumatology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מחלה הקשורה ל-IgG4 (או IgG4-Related Disease) חמורה יותר בקרב גברים, עם רמות ליפאז נמוכות יותר משמעותית ושכיחות גבוהה יותר משמעותית של מעורבות איברים, בהשוואה לנשים. החוקרים השלימו מחקר רטרוספקטיבי שכלל 328 משתתפים (69% גברים) עם אבחנה של מחלה הקשורה […]

  • עדויות חדשות תומכות ביעילות ארוכת טווח של Teprotumumab להקלה על מחלת תריס עינית (Thyroid)

    עדויות חדשות תומכות ביעילות ארוכת טווח של Teprotumumab להקלה על מחלת תריס עינית (Thyroid)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Thyroid עולה כי כשנתיים לאחר העירוי האחרון של Teprotumumab (טפזה), 82% מהחולים עם מחלת תריס עינית לא נדרשו לטיפול נוסף כנגד התסמינים שלהם. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת תריס עינית הינה מחלה אוטואימונית לכל החיים העלולה להחמיר או להתלקח, ללא תלות באופן הטיפול. מטרתם כעת הייתה לבחון אם ייתכן […]

  • תוצאות טיפול ב-Semaglutide בטוח בחולי סוכרת לפני התערבות ניתוחית  (Diabetes Obesity & Metab)

    תוצאות טיפול ב-Semaglutide בטוח בחולי סוכרת לפני התערבות ניתוחית  (Diabetes Obesity & Metab)

    טיפול ב- Semaglutide אינו מביא לעליה בסיכון לדלקת ריאות לאחר-ניתוח בחולי סוכרת המופנים לניתוח אלקטיבי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי התבסס על נתונים ממאגרי חולים באונטריו, קנדה. החוקרים התמקדו בחולים עם סוכרת מסוג 2 בגילאי 66 שנים ומעלה שעברו ניתוח אלקטיבי עם הרדמה כללית או […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה