ניתוח זעיר פולשני עשוי לסייע בחולים נבחרים עם תסמונת נוירוגנית של מוצא בית החזה (Neurogenic Thoracic Outlet Syndrome), כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Vascular Surgery.

במחקר אחר, שפורסם במהדורת ינואר של כתב העת, אותם חוקרים מצאו כי תוצאות ניתוח NTOS טובות במיוחד במתבגרים, בהשוואה למבוגרים.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אעפ”י שמדובר במצב יחסית לא-נפוץ, תסמונת מוצא בית החזה מופיעה לרוב בצעירים בריאים ופעילים. התסמינים כוללים כאב ונימול בזרוע, בצוואר או ביד. קיימים הבדלים בגישות לטיפול בחולים אלו, וקשה לזהות גורמים המנבאים תוצאות אופטימאליות להתערבויות ניתוחיות.

במחקר הנוכחי נכללו 200 חולים שהופנו לבית החולים לטיפול בתסמונת מוצא בית החזה, בתקופה שבין פברואר 2008 ועד אוקטובר 2011. האבחנה נקבעה בעיקר על-בסיס קריטריונים קליניים. בתחילת המחקר, כל החולים השלימו את סקר Disabilities of Arm, Shoulder, and Hand Survey ואת שאלון Cervical Brachial Symptom Questionnaire.

57 חולים עברו ניתוח PMT (Pectoralis Minor Tenotomy) ויתר 143 החולים עברו SCD+PMT (Supraclavicular Decompression + Pectoralis Minor Tenotomy). בשתי הקבוצות, התסמינים הנפוצים ביותר כללו כאב בזרועות, בצוואר ובכתפיים, כמו גם כאב, חולשה ונימול בידיים. מדד NTOS בתחילת המחקר עמד על 54.5 בקבוצת ניתוח PMT ועל 62.7 בקבוצת הניתוח המשולב.

לאחר הניתוח, 163 מבין 200 החולים (82%) דיווחו על שיפור משמעותי ופרוגרסיבי לאחר שלושה חודשי מעקב, כולל 43 חולים שעברו PMT (75%) ו-120 חולים שעברו פרוצדורה משולבת (84%). מדד NTOS הממוצע לאחר שלושה חודשים עמד על 36.8 ב-26 חולים לאחר ניתוח PMT ועל 41.3 ב-84 חולים לאחר ניתוח SCD+PMT (p>0.05). ההבדל בשיעור החולים שנטלו משככי כאבים אופיאטים בכל קבוצה גם לא היה משמעותי (35% ו-27%, בהתאמה).

מהממצאים עולה כי בחולים נבחרים ניתן להביא לשיפור משמעותי לאחר טיפול ניתוחי עם PMT בלבד, כמו גם בגישה הקונבנציונאלית יותר המשלבת ניתוח PMT עם SCD.

במחקר השני השוו החוקרים את התוצאות ב-35 מתבגרים, בגיל ממוצע של 17 שנים, עם התוצאות ב-154 מבוגרים בגיל ממוצע של 40 שנים. 79% מהמבוגרים ו-56% מהמתבגרים דיווחו על כאב בידיים; פרט לכף, השכיחות של מרבית התסמינים האחרים הייתה דומה בשתי הקבוצות. כל החולים עברו SCD, כאשר לפי הצורך שולב ניתוח PMT.

מדד NTOS לפני הניתוח עמד על 46.5 במתבגרים ועל 58.5 במבוגרים. לאחר שלושה חודשים, המדדים עמדו על 18.4 ו-41.0, בהתאמה, ולאחר שישה חודשים, עמדו על 10.4 ועל 39.3, בהתאמה.

35 המתבגרים בסקירה היוו את הקבוצה הגדולה ביותר של מתבגרים או ילדים עם NTOS שנבחנה עד כה. בחולים צעירים היארעות נמוכה יותר של דיכאון, היסטוריה של תאונות דרכם, נטילת אופיאטים, משך התסמינים קצר יותר וההיארעות של תנועות חוזרניות היא גבוהה יותר.

התוצאות הקליניות החיוביות במתבגרים עשויות לנבא תוצאות טובות יותר לאחר התערבות ניתוחית בקבוצת חולים זו, בהשוואה למבוגרים . עם זאת, החוקרים מזהירים כי גיל צעיר עשוי לשמש פשוט סמן לאבחנה מוקדמת יותר וטיפול בתסמינים, ולא מדד פרוגנוסטי. הם גם מזהירים כי התסמינים עשויים להישנות עד שנתיים לאחר הניתוח, הרבה מעבר לששת חודשי המעקב במחקר הנוכחי.

J Vasc Surg. Published online February 4, 2013, and 2013;57:149-157

לידיעה במדסקייפ