התועלת של תוספי מולטי-ויטמינים בתינוקות עם אטרזיה ביליארית (Pediatrics)

מתוצאות מחקר חדש עולה כי מתן שגרתי של תוספי ויטמינים מסיסי-שומן אינו מונע מצבי חסר ויטמינים בתינוקות עם אטרזיה ביליארית.

לדברי החוקרים, כולסטאזיס על-רקע אטרזיה ביליארית מוביל לנטייה להתפתחות חסרים של ויטמינים מסיסי-שומן, A, D, E ו-K. למרות שמומלץ מתן רוטיני של תוספי ויטמינים מסיסי-שומן בתינוקות עם אטרזיה ביליארית, יעילות המלצה זו לא נבחנה.

מדגם המחקר כלל 92 תינוקות עם אטרזיה ביליארית שטופלו במינון סטנדרטי של תכשיר המכיל מספר ויטמינים מסיסים בשומן. למרות התוספים, למעלה ממחצית מהתינוקות אובחנו עם רמות לא-מספקות של לפחות ויטמין אחד המסיס בשומן לאחר חודש אחד (58%), שלושה חודשים (53%) ושישה חודשים (57%) מניתוח HPE (Hepatoportoenterostomy).

החוקרים מדווחים כי רמות הוויטמינים היו לרוב בטווח המספק בתינוקות בהם רמת הבילירובין הכוללת הייתה נמוכה מ-2 מ”ג לד”ל. מנגד, רמות לא-מספקות היו נפוצות בתינוקות עם עדות להפרעה בזרימת המרה (רמה כוללת של בילירובין של מעל 2 מ”ג לד”ל), כך שרק ב-3 מבין 24 תינוקות שלושה חודשים לאחר הניתוח ובאף אחד מבין 23 התינוקות שישה חודשים לאחר הניתוח רמות כל הוויטמינים המסיסים בשומן היו ברמה מספקת.

למרות מתן מינונים עולים של ויטמינים מסיסים בשומן במטרה להביא לרמות מספקות של הוויטמינים, בתינוקות רבים עדיין תוארו רמות לא-מספקות של הוויטמינים. גישות העשויות להיות מוצלחות יותר לתיקון החסר בוויטמינים ולמניעת חסר ויטמינים מסיסי-שומן כוללות מתן כמות גדולה של ויטמינים ספציפיים, החלפה לתצורות מסיסות יותר במים, או מתן זריקות לתוך השריר.

Pediatrics 2012

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/07/2024

דימום ממערכת העיכול התחתונה, המוגדר כהמטוֹכזיה, מהווה חמישית מכלל המקרים של דימום במערכת העיכול בקרב חולים הזקוקים לאשפוז בבית חולים. מאמר סקירה זה הוא סיכום של ההנחיות הקליניות של JAMA שפורסמו באפריל 2024.
מתוך הגליון הראשון של מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן