חוקרים מאוסטרליה מדווחים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Annals of Surgery כי טיפול אנטיביוטי מניעתי כנגד זיהומי MRSA (Methicillin Resistant Staphylococcus Aureus) בכל החולים המועמדים לניתוח הינו רעיון טוב, באופן תיאורטי, אך בפועל עשוי לגרום נזק. מתוצאות המחקר עולה כי בעוד שונקומיצין הינו טיפול יעיל לדיכוי MRSA, הטיפול מלווה בסיכון מוגבר לזיהומי MSSA (Methicillin Sensitive Staphylococcus Aureus).
החוקרים אספו נתונים באופן פרוספקטיבי אודות למעלה מ-22,500 ניתוחים נקיים שכללו לב, ברך או ירך ונערכו בין השנים 2002-2009. טיפול מניעתי בונקומיצין ניתן ל-1,610 חולים; 20,939 טופלו בביתא-לקטאם.
שתי הקבוצות היו שונות בכך שחלק גדול יותר מהחולים שטופלו בונקומיצין עברו ניתוחי ירך שארכו זמן ארוך יותר משמעותית, עם מדדי ASA (American Society of Anesthsiologists) גבוהים יותר ושיעורים נמוכים יותר של מתן טיפול אנטיביוטי במועד (p<0.001).
בסה”כ, 754 חולים (3.3%) פיתחו זיהום באתר הניתוח. השיעור היה גבוה יותר עם ונקומיצין בהשוואה לביתא-לקטאם (5.3% לעומת 3.2%, p<0.001).
החיידקים הנפוצים ביותר היו MSSA (180 זיהומים), MRSA (136 זיהומים) וזני פסאודומונס (68 זיהומים).
מניתוח רב-משתנים עלה כי גורמי סיכון הקשורים בזיהום כללו את משך הניתוח (יחס סיכויים של 1.003, p<0.001), מדד ASA של מעל 3 (יחס סיכויים של 1.713, p<0.001) וטיפול מניעתי בונקומיצין (יחס סיכויים של 1.404, p=0.04).
טיפול בונקומיצין היה גם נפוץ יותר משמעותית עם זיהומי MSSA (יחס סיכויים של 2.793, p<0.001).
החוקרים מודעים לכך ששיעור הזיהומים במחקר היה גבוה מהשיעורים המדווחים ע”י ה-U.S. National Healthcare Safety Network, אך המחקר כלל הן זיהומים שטחיים והן זיהומים עמוקים.
מועד מתן הטיפול בונקומיצין לא היה טוב, אך זו אינה הבעיה היחידה. החוקרים מציינים כי הם לא אספו נתונים אודות מינון ונקומיצין וסבורים כי בבתי חולים רבים במהלך המחקר, החולים קיבלו מנה ראשונית של 1 גרם הן למניעה והן לטיפול, ורמות תרפויטיות/מצב יציב מתקבלות רק לאחר מספר ימי טיפול.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!