ניתוח מעקף קיבה בגישה לפרוסקופית בטוח יותר מגישה פתוחה (Arch Surg)

מניתוח מעקף קיבה בגישה לפרוסקופית (LRYGB או Laparoscopic Roux-en-Y Gastric Bypass) מלווה בשיעור סיבוכים נמוך יותר, משך אשפוז קצר יותר, עלות נמוכה יותר ושיעורי תמותה נמוכים יותר בהשוואה לניתוח מעקף קיבה בגישה פתוחה (ORYGB או Open Roux-en-Y Gastric Bypass).

החוקרים בחנו את התוצאות בקרב כ-115,000 משתתפים לאחר ניתוח בגישה לפרוסקופית וכ-40,000 לאחר ניתוח בגישה פתוחה שנכללו במדגם Nationwide Inpatient Sample, בשנים 2005-2007. החוקרים מדווחים על תוצאות המחקר במהדורת יוני של כתב העת Archives of Surgery.

מעט מחקרים מבוססי-אוכלוסייה השוו את התועלת של LRYGB אל מול ORYGB במונחים של בטיחות החולים. החוקרים כותבים כי למיטב ידיעתם, זוהי ההשוואה הארצית הראשונה והגדולה ביותר בין ניתוח מעקף קיבה בגישה לפרוסקופית וגישה פתוחה.

החוקרים מצאו כי שיעורי ההיארעות של מדדי הבטיחות היו גבוהים יותר משמעותית בנבדקים לאחר ניתוח בגישה פתוחה, בהשוואה לאלו שעברו את הניתוח בגישה לפרוסקופית.

שיעורי ההיארעות היו גבוהים למעלה מפי ארבע לזיהומים נבחרים שהובילו לטיפול רפואי (5.42 לעומת 1.17, p<0.001); עליה של למעלה מפי שתיים בשיעור התסחיפים הריאתיים או פקקת ורידים עמוקים לאחר-ניתוח(17.22 לעומת 6.19, p<0.001), כשל נשימתי לאחר-ניתוח (10.87 לעומת 3.94, p<0.001), ודימומים או המטומה לאחר ניתוח (4.34 לעומת 1.94, p<0.001).

שיעור הסיבוכים באשפוז היה גבוה יותר באלו שעברו את הניתוח בגישה פתוחה ב-15 מבין 18 הקטגוריות שנבחנו: עירויי דם (2.7% לעומת 1.9%), אבצסים (0.7% לעומת 0.4%), תסחיף ריאתי (0.3% לעומת 0.1%), דלקת ריאות (1.1% לעומת 0.5%), סיבוכים ריאתיים אחרים (2.6% לעומת 1.2%), סיבוכי פצע (0.8% לעומת 0.4%), סיבוכים בטחול (0.5% לעומת 0.04%), סיבוכים במערכת המין והשתן (2.3% לעומת 1.3%), הפרעות קצב לב (4.3% לעומת 2.8%), סיבוכים לבביים אחרים (1.2% לעומת 0.7%), השפעות אחרות ובלתי-ספציפיות (9.2% לעומת 6.1%), דלף ממערכת העיכול (1.9% לעומת 1.2%), חסימת מעי דק (1.3% לעומת 0.9%), אלח-דם (0.9% לעומת 0.4%) וסיבוכים נשימתיים או ניתוחיים בלתי-צפויים (1.1% לעומת 0.3%, p<0.001).

יחס הסיכויים המתוקן לניתוח בגישה לפרוסקופית מול ניתוח בגישה פתוחה עמד על 0.24 לסיבוכים של הטחול, 0.24 לתסחיף ריאתי, 0.29 לסיבוכים נשימתיים או ניתוחיים בלתי-צפויים, 0.50 לדלקת ריאות, 0.51 לאלח-דם, 0.53 לסיבוכי פצע, 0.55 לסיבוכים ריאתיים אחרים, 0.56 לסיבוכים לבביים לא-מוגדרים, 0.57 לאבצסים, 0.64 לסיבוכים במערכת המין והשתן, 0.65 לסיבוכים אחרים, 0.66 לדלף ממערכת העיכול, 0.69 להפרעות קצב לב, 0.70 לחסימת מעי דק ו-0.76 לעירויי דם.

שיעור מקרי התמותה היה גבוה יותר בקבוצת המשתתפים לאחר OYRGB, בהשוואה ל-LYRGB (0.2% לעומת 0.1%, p<0.001), וכך גם שיעור החולים שפיתח סיבוך אחד, או יותר (18.7% לעומת 12.3%, p<0.001).

בקבוצת הניתוח בגישה לפרוסקופית נרשם סיכון מופחת לסיבוכים באשפוז (יחס סיכויים של 0.657, p<0.001), וכך גם בקבוצת החולים שעברו את הפרוצדורה בבתי חולים עם נפח מטופלים גבוה (יחס סיכויים של 0.785, p=0.003).

בנוסף, עם ניתוח פתוח, בהשוואה לניתוח לפרוסקופי, חציון משך האשפוז (3.5 לעומת 2.4 ימים) היה ארוך יותר וכך גם סך ההוצאות הרפואיות (35,018 דולרים לעומת 32,671 דולרים, P<0.001).

החוקרים מסכמים וכותבים כי גישה הזעיר פולשנית של LYRGB בטוחה יותר עם ניצול פחות משאבים בהשוואה לניתוח בגישה פתוחה. עם זאת, דרושים נתונים נוספים בנושא.

Arch Surg. 2012;147:550-556

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/07/2024

דימום ממערכת העיכול התחתונה, המוגדר כהמטוֹכזיה, מהווה חמישית מכלל המקרים של דימום במערכת העיכול בקרב חולים הזקוקים לאשפוז בבית חולים. מאמר סקירה זה הוא סיכום של ההנחיות הקליניות של JAMA שפורסמו באפריל 2024.
מתוך הגליון הראשון של מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן