במאמר חדש שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי בחולים עם ממאירות של הוושט או מעבר וושט-קיבה, טיפול כימותרפי וקרינתי לפני ניתוח, לווה בשיעורי הישרדות טובים יותר, בהשוואה לחולים בהם הוחלט על התערבות ניתוחית בלבד.
ממאירות של הוושט הינו הממאירות השמינית בשכיחותה ברחבי העולם. מדובר במחלה קטלנית מאוד, עם למעלה מ-400,000 מקרי תמותה בשנה. למרות קביעת שלב המחלה לפני-ניתוח, ב-25% מהחולים העוברים ניתוח ראשוני יש עדות לשולי כריתה חיוביים מיקרוסקופית (R1) ושיעורי ההישרדות לאחר חמש שנים לעיתים רחוקות עולים על 40%. במשך עשרות שנים נערכו דיונים בנוגע לחשיבות של טיפול ניאו-אדג’וונטי בקרינה וכימותרפיה ומחקר בשלב II שכלל טיפול שבועי ב-Carboplatin ו-Paclitaxel עם טיפול קרינתי דיווח על שיעור נמוך של תופעות לוואי רעילות, וכריתה מלאה ללא גידול בשוליים (R0) הושגה בכל החולים שעברו ניתוח. תוצאות אלו הובילו להתחלת מחקר בשלב III להשוואת טיפול ניאו-אדג’וונטי קרינתי וכימותרפי ולאחריו ניתוח, אל מול ניתוח בלבד בחולים עם ממאירות של הוושט או מעבר ושט-קיבה בעלת פוטנציאל ריפוי.
החוקרים גייסו למחקר 368 חולים: 275 חולים עם אדנוקרצינומה (75%) ו-84 חולים עם SCC (Squamous Cell Carcinoma, 23%), או קרצינומה לא-ממוינת של תאים גדולים (2%). סך כולל של 188 חולים חולקו באקראי לניתוח בלבד ו-178 חולים חולקו לטיפול כימותרפי-קרינתי, שכלל טיפול שבועי ב-Carboplatin ו-Paclitaxel למשך חמישה שבועות, בליווי טיפול קרינתי, ולאחר מכן ניתוח. יעד הסיום העיקרי היה שיעורי ההישרדות הכוללים.
החוקרים מדווחים כי חציון ההישרדות של החולים עמד על 49.4 חודשים בקבוצת ההתערבות, אל מול 24 חודשים בקבוצת החולים לאחר ניתוח בלבד (יחס סיכויים של 0.657, p=0.003). תגובה פתולוגית מלאה תוארה ב-47 מבין 161 חולים (29%) שעברו כריתה לאחר טיפול כימותרפי-קרינתי. כריתה מלאה ללא גידול במרווח של 1 מ”מ משולי הכריתה (R0) הושגה ב-92% מהחולים בקבוצת ההתערבות, אל מול 69% מהחולים בקבוצת הניתוח בלבד (p<0.001).
שיעור הסיבוכים לאחר-ניתוח היה דומה בשתי קבוצות המחקר, ושיעורי התמותה באשפוז עמדו על 4% בשתי הקבוצות.
תופעות הלוואי ההמטולוגיות המג’וריות הנפוצות ביותר בקבוצת הטיפול הכימותרפי-קרינתי-ניתוחי כללו לויקופניה (6%) ונויטרופניה (2%); תופעות הלוואי המג’וריות הלא-המטולוגיות כללו חוסר תאבון (5%) ועייפות (3%).
החוקרים מסכמים וכותבים כי טיפול כימותרפי-קרינתי ניאו-אדג’וונטי לווה בשיעורי הישרדות כוללים ושיעורי הישרדות ללא-מחלה טובים יותר בחולים שטופלו ב-Carboplatin ו-Paclitaxel וניתוח לאחר מכן עברו ניתוח, בהשוואה לאלו שנותחו בלבד. טיפול כימותרפי-קרינתי לווה בתדירות נמוכה יותר של תופעות רעילות בדרגה-גבוהה וניתן לטפל בחולים ללא צורך באשפוז. יתרה מזאת, הטיפול הבתר-ניתוחי לא הביא לעליה בשיעורי התחלואה לאחר ניתוח או תמותה מוקדמת, בהשוואה לניתוח בלבד.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!