מחקר חדש שפורסם ב-Journal of the American Medical Association לא הדגים תועלת הישרדותית בעקבות ניתוח בריאטרי בקשישים עם השמנת-יתר חמורה, בהשוואה לטיפול סטנדרטי, לפחות עם מעקב למשך עד שבע שנים.

החוקרים כותבים  כי על רופאים להסביר למטופליהם את היתרונות המשמעותיים הרבים של ניתוח בריאטרי כולל העובדה שזהו הטיפול היעיל ביותר להפחתת משקל, ומביא לשיפור איזון מחלות כרוניות ואיכות חיים אך נראה כי אין תועלת הישרדותית לאחר קרוב לשבע שנים. ייתכן כי בטווח הארוך תהיה תועלת הישרדותית והחוקרים ממשיכים לעקוב אחר המשתתפים.

הממצאים החדשים עומדים בניגוד לאלו שעלו ממחקרים קודמים, שרובם הדגימו תועלת הישרדותית עם ניתוח בריאטרי, מרביתם בחנו את התוצאות באוכלוסיות צעירות יותר, בעיקר בנשים. עם זאת, שיעורי התמותה עקב השמנה הגבוהים ביותר הם בגברים ובבני מיעוטים, להם שיעור גבוה יותר של מחלות רקע, וזהו המחקר הראשון שבחן את ההישרדות ארוכת הטווח באוכלוסיות אלו בסיכון-גבוה.

המחקר הרטרוספקטיבי של תכניות ניתוח בריאטרי כלל 850 משתתפים לאחר ניתוח מעקף קיבה Roux-En-Y בין ינואר 2000 ועד דצמבר 2006. 74% מאוכלוסיית המחקר היו גברים, עם גיל ממוצע של 49.5 שנים, וממוצע BMI של 47.4. 78% היו לבנים, 16% לא-לבנים והיתר הוגדרו כ”לא-ידוע”. החוקרים השוו את שיעורי התמותה של חולים אלו עם אלו של 41,244 ביקורות לא-מנותחות.

מניתוח לא-מתוקנן עולה קשר מובהק בין ניתוח בריאטרי ובין ירידה בשיעורי התמותה (HR = 0.64), אך מסקירה של 1694 חולים תואמים, לא נותר עוד קשר מובהק בין ניתוח בריאטרי ובין ירידה בשיעורי התמותה.

מחקרים קודמים כללו ביקורות בעיקר על-סמך קוד אבחנה של השמנת-יתר חולנית, כלומר, ככל הנראה לא היה מדובר במדגמים אקראיים של חולים המתאימים לניתוח וככל הנראה היו חולים קשים יותר (בהשוואה לאלו שעברו ניתוח), עובדה שעשויה להסביר את התועלת של הניתוח.

התוצאות מדגישות את חשיבות תקנון סטטיסטי ובחירה זהירה של מדגמים כירורגיים ולא-כירורגיים, בעיקר במהלך הערכת ניתוח בריאטרי על-פני נתונים אדמיניסטרטיביים. התועלת ההישרדותית בין ניתוח בריאטרי ובין קבוצת הביקורת הייתה מתונה במרבית המחקרים הקודמים.

בשלב זה, למרות שאין קשר בין ניתוח בריאטרי ובין ירידה בשיעורי התמותה, עדיין חולים רבים עשויים לבחור לעבור פרוצדורות אלו, לאור העדויות הרבות לירידה משמעותית במשקל הגוף ושיפור מחלות רקע ואיכות החיים.

JAMA 2011; 305:2419-2426

לידיעה במדסקייפ