השוואה בין הרחבה עם בלון ובין ריסוק מכני לטיפול באבני מרה גדולות (מתוך The American Journal of Gastroenterology)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שפורסם ב-2 בנובמבר 2010 ב- The American Journal of Gastroenterology עולה כי בחולים עם אבנים גדולות בצינור המרה, לספינקטרוטומיה אנדוסקופית (Endoscopic sphincterotomy, EST) עם הרחבה באמצעות בלון נמצאה יעילות דומה ל-EST עם ריסוק מכני של האבנים (Mechanical lithotripsy).

החוקרים כותבים כי 90% מהאבנים בצינור המרה ניתנות להסרה בטיפול אנדוסקופי הכולל EST, אך מציינים כי אבנים גדולות הן קשות יותר לטיפול. הם מסבירים כי הרחבה באמצעות בלון היא חלופה טיפולית לריסוק מכני של האבנים, אך עד כה לא נערכו מחקרים להשוואה ישירה בין השיטות.

המחקר כלל 90 משתתפים עם אבנים בצינור המרה בגודל 12-20 מ”מ. המשתתפים עברו EST, וחולקו באקראי לטיפול הרחבה עם בלון או לריסוק מכני של האבנים.

מתוצאות המחקר עולה כי ב-97.9% מהמשתתפים בקבוצת ההרחבה עם בלון (44 מתוך 45 המשתתפים) הושגה הסרה מלאה של האבנים, לעומת 91.1% מהמשתתפים בקבוצת הריסוק המכני (41 מתוך 45 משתתפים), וההבדל בין הקבוצות לא היה מובהק סטטיסטית.

החוקרים מדווחים כי משתתף אחד מכל קבוצה סבל מדלקת של הלבלב (פנקראטיטיס) לאחר הפרוצדורה, ומשתתף אחד מכל קבוצה סבל מדימום לאחר הפרוצדורה. דלקת של דרכי המרה (כולנגיטיס) נצפתה ב-13.3% מהמשתתפים בקבוצת הריסוק המכני, לעומת 0% מהמשתתפים בקבוצת ההרחבה עם בלון (p=0.026), ומשתתף אחד בקבוצת הריסוק המכני סבל מפרפורציה, שטופלה בהצלחה בגישה שמרנית.

לאור התוצאות ממליצים החוקרים על EST בשילוב עם הרחבה ע”י בלון כטיפול המועדף באבנים בגודל 12-20 מ”מ בצינור המרה.

Am J Gastroenterol. 2010

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/07/2024

דימום ממערכת העיכול התחתונה, המוגדר כהמטוֹכזיה, מהווה חמישית מכלל המקרים של דימום במערכת העיכול בקרב חולים הזקוקים לאשפוז בבית חולים. מאמר סקירה זה הוא סיכום של ההנחיות הקליניות של JAMA שפורסמו באפריל 2024.
מתוך הגליון הראשון של מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן