מאת ד”ר נגה ליפשיץ
מתוצאות מחקר שפורסם ב-2 בנובמבר 2010 ב- The American Journal of Gastroenterology עולה כי בחולים עם אבנים גדולות בצינור המרה, לספינקטרוטומיה אנדוסקופית (Endoscopic sphincterotomy, EST) עם הרחבה באמצעות בלון נמצאה יעילות דומה ל-EST עם ריסוק מכני של האבנים (Mechanical lithotripsy).
החוקרים כותבים כי 90% מהאבנים בצינור המרה ניתנות להסרה בטיפול אנדוסקופי הכולל EST, אך מציינים כי אבנים גדולות הן קשות יותר לטיפול. הם מסבירים כי הרחבה באמצעות בלון היא חלופה טיפולית לריסוק מכני של האבנים, אך עד כה לא נערכו מחקרים להשוואה ישירה בין השיטות.
המחקר כלל 90 משתתפים עם אבנים בצינור המרה בגודל 12-20 מ”מ. המשתתפים עברו EST, וחולקו באקראי לטיפול הרחבה עם בלון או לריסוק מכני של האבנים.
מתוצאות המחקר עולה כי ב-97.9% מהמשתתפים בקבוצת ההרחבה עם בלון (44 מתוך 45 המשתתפים) הושגה הסרה מלאה של האבנים, לעומת 91.1% מהמשתתפים בקבוצת הריסוק המכני (41 מתוך 45 משתתפים), וההבדל בין הקבוצות לא היה מובהק סטטיסטית.
החוקרים מדווחים כי משתתף אחד מכל קבוצה סבל מדלקת של הלבלב (פנקראטיטיס) לאחר הפרוצדורה, ומשתתף אחד מכל קבוצה סבל מדימום לאחר הפרוצדורה. דלקת של דרכי המרה (כולנגיטיס) נצפתה ב-13.3% מהמשתתפים בקבוצת הריסוק המכני, לעומת 0% מהמשתתפים בקבוצת ההרחבה עם בלון (p=0.026), ומשתתף אחד בקבוצת הריסוק המכני סבל מפרפורציה, שטופלה בהצלחה בגישה שמרנית.
לאור התוצאות ממליצים החוקרים על EST בשילוב עם הרחבה ע”י בלון כטיפול המועדף באבנים בגודל 12-20 מ”מ בצינור המרה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!