Surgery

ההשפעה של ניתוח מעקף קיבה על רמות האינסולין ועל תנגודת לאינסולין (מתוך כנס ה-ACS)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שהוצג בכנס השנתי ה-96 של ה- American College of Surgeons (ACS), עולה כי נמצא קשר בין ניתוח מעקף קיבה ובין איזון רמות האינסולין הבזאליות, אך לא רמות האינסולין המקסימאליות.

החוקרים מציינים כי בחולי סוכרת סוג 2 לאחר ניתוח מעקף קיבה, נצפתה נסיגה מהירה וממושכת של המחלה. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את המנגנונים האפשריים העומדים בבסיס תצפית זו.

קבוצת המחקר כללה 16 נשים לבנות בגיל 18-60 שנה עם מדד מסת גוף (BMI) של 35-65 ק”ג/מ2, שתוכננו לעבור ניתוח מעקף קיבה ומצבן אפשר להן לא ליטול את תרופות הסוכרת שלהן 48 שעות לפני כל ביקור. החוקרים סיווגו את נשים אלו ל-2 קבוצות: נשים ללא סוכרת עם BMI מעל 35 ק”ג/מ2 (קבוצת השמנת היתר) ונשים עם סוכרת ו-BMI גבוה מ-35 ק”ג/מ2 (קבוצת הסוכרת). קבוצת הביקורת כללה נשים לבנות לא-הרות ולא מעשנות עם ערכי סוכר, משקל ו-BMI תקינים, שעסקו בפעילות גופנית שמשכה עד שעה כ-3 פעמים בשבוע. בין הקריטריונים לאי-הכללה במחקר ניתן לציין נטילת תרופות מקבוצת ה-Thiazolidinediones או נשים שאמורות היו לעבור ניתוח חוזר.

לפני הניתוח, כשבוע אחריו ו-3 חודשים אחריו עברו המשתתפות מדידה של רמת הסוכר בצום. לאחר נטילת הבדיקה הן קיבלו ארוחת-תגר מעורבת בערך של 150 קילוקלוריות, ולאחר מכן נמדדו רמות הסוכר במרווחים בני 3 שעות. כמו כן עברו המשתתפות בדיקת העמסת סוכר בתנאי צום, עירוי סוכר, ועירוי אינסולין.

מתוצאות המחקר עולה כי בהשוואה לקבוצת הביקורת, בקבוצת הסוכרת נצפתה ירידה מובהקת במדד ה- Homeostasis Model Assessment of Insulin Resistance (HOMA) לאחר שבוע ולאחר 3 חודשים מהניתוח (p<0.05). לדברי החוקרים, לאחר 3 חודשים מהניתוח ערכי ה-HOMA של הנשים הסוכרתיות היו דומים לאלו של קבוצת הביקורת. הם מפרטים כי לנשים בקבוצת הסוכרת היו ערכי HOMA של 10 לפני הניתוח, שירדו ל-1.5 כ-3 חודשים אחריו. לעומתן, לנשים בקבוצת השמנת היתר נצפו ערכי HOMA של 3 לפני הניתוח, שירדו ל-1 כ-3 חודשים אחריו.

כמו כן, הרגישות לאינסולין של הנשים בקבוצת הסוכרת הייתה נמוכה באופן מובהק, לעומת קבוצת הביקורת. כשבוע לאחר ניתוח, נצפתה עלייה מובהקת ברגישות לאינסולין בקבוצת הסוכרת (לעומת קבוצת הביקורת, p<0.05), אך לא לערכים תקינים. החוקרים מציינים כי הרגישות לאינסולין בקבוצת ההשמנה התקרבה לערכים של קבוצת הביקורת לאחר הניתוח.

על מנת לבחון מדוע נצפה שיפור בתנגודת לאינסולין (ע”פ ערכי ה-HOMA) אך לא ברגישות לאינסולין, בדקו החוקרים את תגובת האינסולין החריפה לסוכר (Acute insulin response to glucose, AIRg). הם מדווחים כי לפני הניתוח ערכי ה- AIRg היו נמוכים יותר בקבוצת הסוכרת לעומת קבוצת ההשמנה (p<0.05), וגבוהים יותר בקבוצת ההשמנה לעומת קבוצת הביקורת. עם זאת, כ-3 חודשים לאחר הניתוח ערכי ה- AIRg של 2 קבוצות המחקר היו דומים לאלו של קבוצת הביקורת. לדבריהם, למרות שרמות האינסולין המקסימאליות לא השתנו בקבוצות המחקר, רמת האינסולין הבזאלית ירדה, ועל כן נצפתה תגובה טובה יותר להעמסת הסוכר לאחר הניתוח.

החוקרים מציינים כי האינקרטינים משפיעים על הפרשת האינסולין בתגובה לסוכר, ומסבירים כי לאחר ניתוח מעקף הקיבה הופסקה הפרשת האינקרטינים, ועל כן רמות האינסולין עלו פחות לאחר הארוחה.

הנשים בקבוצת הסוכרת סבלו עדיין מתנגודת לאינסולין לאחר הניתוח, אך הרמות בצום היו דומות לאלו של קבוצת הביקורת, ולכן הם מעריכים כי ייצור הסוכר קובע את קצב הפרשת האינסולין בצום.

לאור התוצאות מסכמים החוקרים כי ניתוח מעקף הקיבה הוביל לאיזון רמות האינסולין הבזאליות, אך לא השפיע על רמות האינסולין המקסימאליות. לפיכך, שיפור בסוכרת סוג 2 לא נקשר לשיפור ביכולת הייצור של אינסולין, אלא ליכולת שליטה טובה יותר ברמות באינסולין הבזאליות ולתגובה טובה יותר לארוחה. בנוסף, התנגודת לאינסולין השתפרה עד לערכים תקינים, אך הרגישות לאינסולין השתפרה באופן חלקי בלבד. לכן, החוקרים משערים כי הרגישות לאינסולין בכבד משפיעה יותר על רמות האינסולין הבזאליות, לעומת הרגישות לאינסולין בשריר.

מתוך הכנס American College of Surgeons (ACS) 96th Annual Clinical Congress, 2010.

לידיעה במדסקייפ

הערת מערכת:

לדיון נוסף בנושא תוכלו לפנות לבית הספר לסוכרת

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה