Surgery

מיהם החולים שצריכים לעבור בדיקות קולונוסקופיה כמעקב? (מתוך Gastroenterology)

מאת ד”ר בן פודה שקד

במחקר חדש שפורסם בגיליון יולי של ירחון Gastroenterology טוענים החוקרים כי בדיקות מעקב של קולונוסקופיה צריכות להתבצע בקרב נבדקים המצויים בסיכון גבוה לסרטן קולורקטלי העשויים במידה הרבה ביותר להרוויח כתוצאה מביצוען.

החוקרים מסבירים כי ביקשו במחקרם זה לבחון את היעילות הכלכלית של אסטרטגיות מעקב שונות, וכי מצאו ששימוש היתר בקולונוסקופיות ככלי מעקב שמטרתו צמצום העול של סרטן קולורקטלי עשוי להיות יקר יתר על המידה, ואף מזיק.

החוקרים מזכירים כי ה-American College of Gastroenterologists ממליץ כעת כי חולים עם אדנומות במעי יעברו מעקב בקולונוסקופיה מדי 5 עד 10 שנים, אולם הם מעלים את השאלה שמא גישה זו הינה בעלת היגיון מבחינת כלכלת הבריאות. לדבריהם, כבר כיום מוזכר בהנחיות כי חולים המצויים בסיכון נמוך צריכים לעבור בדיקות מעקב מדי 5-10 שנים, דבר העומד בקנה אחד עם תוצאות מחקרם זה. עם זאת, מרווח הזמן של 10 שנים בין בדיקה לבדיקה אינו מתקיים על פי רוב בעשייה הקלינית. תוצאות המחקר מראות לטענתם כי עבור חולםי בסיכון נמוך, מרווחי זמן של 10 שנים הינם ככל הנראה סבירים, וכי מרווח זמן של בדיקה מדי שלוש שנים הינו כנראה אגרסיבי יתר על המידה.

על מנת להעריך את היעילות הכלכלית של אסטרטגית בדיקות המעקב מנקודת מבטו של המשלם בטווח הארוך, פיתחו החוקרים מודל Markov אשר נועד לבחון גישות מעקב שונות. החוקרים עשו שימוש בנתונים מעוקבה של חולים בני 50 שנים עם אבחנה חדשה של אדנומה, אחריהם בוצע מעקב לכל אורך חייהם. הם מציינים כי 30% מהחולים בעוקבה זו נחשבו לכאלו המצויים בסיכון גבוה להתפתחות סרטן קולורקטלי. החוקרים מדדו את העלויות, שנות החיים המתוקננת לאיכות חיים, ואת היעילות הכלכלית של גישות המעקב.

החוקרים מסבירים כי בוצעה השוואה בין שלוש גישות מעקב שונות, הנבדלות זו מזו בתדירות ביצוע בדיקות הקולונוסקופיה. לטענתם, כפי שניתן היה לצפות, נמצא כי מעקב תכוף יותר הביא לפחות מקרי סרטן ומקרי תמותה הקשורים בסרטן. הם מפרטים כי גישה של 3/5, משמע בדיקות קולונוסוקפיה מדי שלוש שנים לנבדקים בסיכון גבוה ובדיקות כל 5 שנים לאלו הנחשבים כבעלי סיכון נמוך, הביאה לחמישה מקרי סרטן פחות לאלף חולים ולמקרה תמותה אחד הקשור בסרטן פחות לאלף חולים בהשוואה לאסטרטגיה של 3/10 (מרווח זמן של מדי שלוש שנים לחולים בסיכון גבוה ומרווח זמן של 10 שנים לאלו בסיכון נמוך).

הורדת תדירות בדיקות המעקב לאוכלוסיה בסיכון נמוך מ-5 ל-3 שנים הביאה לשני מקרי סרטן פחות ולמקרה תמותה יחיד הקשור בסרטן פחות לאלף חולים המתחילים מעקב. עם זאת, הניתוח הראה כי לצד היתרון במספר החולים שהתגלו בעקבות התדירות הגבוהה יותר של הקולונוסקופיות, הדבר בא במחיר של עלות רבה יותר וכן נזק אפשרי מבחינת איכות חיי המטופלים.

לטענת החוקרים, ממצאיהם מקרים כי גישה של 3/10 הינה הגישה המיטבית במרבית הנסיבות הקליניות, אם כי גישה של 3/5 עשויה להתאים באוכלוסיות מסוימות בהן לא ניתן לזהות בבירור קבוצה המצויה בסיכון נמוך או באם שיעור הפספוס של אדנומות מתקדמות נחשב לגבוה (14% לפחות).

החוקרים מסיקים כי קולונוסקופיות תכופות (מדי שלוש שנים) צריכות להישמר לחולםי המצויים בסיכון גבוה. באשר לחולים בסיכון נמוך, הגישה היעילה ביותר כלכלית הינה לדבריהם מעקב של מדי 10 שנים בלבד. מנקודת מבט של מדיניות, קולונוסקופיה מדי חמש שנים בחולים הנחשבים לבעלי סיכון נמוך עשויה להיות יקרה יתר על המידה, הם מבהירים.

החוקרים קוראים לשיפור בריבוד הסיכון, באופן שיכוון את בדיקות המעקב אל החולים הצפויים להרוויח מהם במידה הרבה ביותר. הם מזכירים כי הראיות מעידות על כך שישנו כיום שימוש יתר בבדיקות קולונוסקופיה בחולים בסיכון נמוך, ותת-שימוש של בדיקות אלו בחולים בסיכון גבוה. לפיכך, הם מדגישים כי יש למקד את המאמצים בחולים המצויים בסיכון גבוה.

מומחה בתחום שהינו בכיר ב-American Gastroenterological Association אשר נתבקש להגיב לפרסום הדברים מסכים עם מסקנות החוקרים, ומסביר כי המגמה הנצפית כיום הינה להאריך את מרווחי הזמן בין בדיקות המעקב בחולים מתאימים. לדבריו, לפני כ-10-15 שנים, חולה עם פוליפ או אדנומה היה עובר בדיקות מעקב שנתיות, ואולם הדבר יקר וגורע מאיכות החיים. המחקר הנוכחי תומך לדבריו בכך שישנו היגיון מאחורי המגמה למרווחי זמן ארוכים יותר בחולים בסיכון נמוך, וזאת בטרם נעשה מחקר בן 20 שנים בנושא.

המומחה מוסיף כי בעבר חולים עם אדנומות ואלו עם פוליפים היו עוברים בדיקות סקר באותם מרווחי זמן, ואולם ההנחיות העדכניות מציעות ריבוד של החולים לכאלו בסיכון נמוך (פוליפ קטן אחד או שניים בקוטר קטן מ-1 ס”מ) כאלו בסיכון גבוה (למעלה משלושה פוליפים בקוטר של 1 ס”מ ומעלה) או חולים הסובלים מדיספלאזיה או סרטן, או אפילו אדנומות טובולאריות או ווילוזיות.

המחקר הנוכחי עוסק בשמירת גישה המעקב המוקדם לאלו אשר סבורים כי אכן מצויים בסיכון הגבוה ביותר, ולא לאלו שאינם בסיכון הגבוה ביותר להתפתחות קרבה של סרטן, מסביר המומחה. לפיכך, ישנו שינוי מחשבתי לטענתו בכך שלא כל האדנומות דינן אחד, ורק חולים עם אדנומות בסיכון גבוה זקוקים למעקב אינטנסיבי.

לדברי המומחה, הנחיות ה-American Gastroenterological  Association כבר מציעות כי חולים בסיכון נמוך יעברו בדיקות מדי 5 עד 10 שנים, כך שממצאי המחקר הנוכחי, לפיהם בדיקות מדי עשר שנים הן היעילות ביותר כלכלית, בדיקות מדי חמש שנים נותנות יתרון מה אולם במחיר רב יותר, וחולים נגעים בסיכון גבוה צריכים לעבור בדיקות מדי שלוש שנים, מאשרים למעשה הנחיות אלו.

Gastroenterology. 2010;138:2292-2299

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 מעכבים משמעותית את התרוקנות הקיבה? (Am J Gastroenterol)

    האם אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 מעכבים משמעותית את התרוקנות הקיבה? (Am J Gastroenterol)

    בקרב חולים שטופלו באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 תועד עיכוב מתון בלבד בהתרוקנות קיבה של מזון מוצק ולא תועד כל עיכוב משמעותי בהתרוקנות נוזלים, בהשוואה לאלו שקיבלו פלסבו, עדות לכך שייתכן ואין צורך בהפסקת הטיפול בתרופות אלו לפני התערבות ניתוחית, כך כותבים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Gastroenterology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אגוניסטים […]

  • הנציבות האירופית אישרה את משלב Osimertinib עם כימותרפיה כקו-ראשון לטיפול בסרטן ריאות מתקדם עם מוטציית EGFR (מתוך הודעת הנציבות האירופית)

    הנציבות האירופית אישרה את משלב Osimertinib עם כימותרפיה כקו-ראשון לטיפול בסרטן ריאות מתקדם עם מוטציית EGFR (מתוך הודעת הנציבות האירופית)

    הנציבות האירופית (European Commission) אישרה את מתן Osimertinib (טאגריסו) בשילוב עם Pemetrexed וכימותרפיה על-בסיס פלטינום כקו טיפול ראשון במבוגרים עם סרטן ריאות מתקדם מסוג NSCLC (או Non-Small Cell Lung Cancer) חיובי למוטציית EGFR עם עדות למוטציות L858R או מחיקות אקסון 19. המומחים מסבירים כי אבחנת סרטן ריאות באירופה עולה על 450,000 מקרים בשנה. כ-10-15% מהחולים […]

  • התועלת של Tofacitinib בטיפול בחולים עם התלקחות חמורה של קוליטיס כיבית (Am J Gastroenterol)

    התועלת של Tofacitinib בטיפול בחולים עם התלקחות חמורה של קוליטיס כיבית (Am J Gastroenterol)

    במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Gastroenterology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם התלקחות חמורה של קוליטיס כיבית, משלב Tofacitinib (קסלג’אנז) עם קורטיקוסטרואידים לווה בשיפור תגובה לטיפול והפחתת הצורך בטיפול הצלה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול תוך-ורידי בקורטיקוסטרואידים מהווה את המרכיב העיקרי של הטיפול בחולים מאושפזים עם התלקחות […]

  • חשיפה לזיהום אוויר לפני לידה מלווה בסיכון מוגבר לשיתוק מוחין (JAMA Netw Open)

    חשיפה לזיהום אוויר לפני לידה מלווה בסיכון מוגבר לשיתוק מוחין (JAMA Netw Open)

    חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי בקוטר של עד 2.5 מיקרומטר מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של שיתוק מוחין בצאצא, כך מדווחים חוקרים מקנדה במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים בחנו את הקשר בין חשיפה לפני הלידה למזהמים באוויר ובין הסיכון לשיתוק מוחין בלמעלה ממיליון לידות במועד באונטריו, קנדה, בין 2002 ועד 2017. חשיפה לפני […]

  • חשיפה לשדה קרב מעלה את הסיכון לכאב כרוני בנשים בצבא (JAMA Netw Open)

    חשיפה לשדה קרב מעלה את הסיכון לכאב כרוני בנשים בצבא (JAMA Netw Open)

    חשיפה לשדה קרב מלווה בסיכון מוגבר לכאב כרוני בקרב נשים בשירות פעיל בצבא ארצות הברית ובנות זוג של אנשי צבא בשירות פעיל, כאשר מצב סוציו-אקונומי נמוך והפרעות פסיכיאטריות מעלות עוד יותר את הסיכון לכאב כרוני, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים בחנו את הנתונים ממערכת Military Health System לזיהוי אבחנות של […]

  • שילוב Sorafenib עם TACE משפר הישרדות חולים עם הישנות סרטן כבד (JAMA Oncol)

    שילוב Sorafenib עם TACE משפר הישרדות חולים עם הישנות סרטן כבד (JAMA Oncol)

    בהשוואה ל-TACE (או Transarterial Chemoembolization) בלבד, שילוב Sorafenib עם TACE עשוי להביא לשיפור ההישרדות הכוללת והישרדות ללא התקדמות מחלה בחולים עם הישנות סרטן כבד בשלב בינוני עם חדירה מיקרווסקולארית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Oncology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בחולים עם הישנות סרטן כבד בשלב בינוני הפרוגנוזה אינה טובה, כאשר TACE […]

  • הקלה דומה בכאב עם TENS או אופיואידים לאחר ניתוח כיס מרה (Eur J Pain)

    הקלה דומה בכאב עם TENS או אופיואידים לאחר ניתוח כיס מרה (Eur J Pain)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Pain עולה כי טיפול ב-TENS (או Transcutaneous Electrical Nerve Stimulation) בתדירות גבוהה ועצימות גבוהה הוביל להקלה דומה בכאב לאחר ניתוח לפרוסוקפי לכריתת כיס מרה כמו טיפול תוך-ורידי באופיואידים. מדגם המחקר כלל 163 חולים שעברו כריתת כיס מרה בגישה לפרוסקופית בשני מרכזים בשבדיה בין השנים 2019 ו-2023. חולים […]

  • חשיבות איכות הכנת המעי על התוצאות ארוכות הטווח של בדיקות קולונוסקופיה (Am J Gastroenterol)

    חשיבות איכות הכנת המעי על התוצאות ארוכות הטווח של בדיקות קולונוסקופיה (Am J Gastroenterol)

    בקרב מטופלים עם הכנת מעי סבירה או גרועה תועדו שיעורי זיהוי אדנומות נמוכים יותר וסיכון גבוה יותר לתמותה עקב סרטן מעי גס לאחר בדיקת קולונוסקופיה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Gastroenterology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין מחקרים רבים להערכת טיב הכנת המעי על תוצאות סרטן מעי גס ורקטום […]

  • טיפול ב-Vocacapsaicin מפחית כאב ושימוש באופיואידים לאחר-ניתוח (Anesthesiology)

    טיפול ב-Vocacapsaicin מפחית כאב ושימוש באופיואידים לאחר-ניתוח (Anesthesiology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Anesthesiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי Vocacapsaicin במהלך ניתוח בוהן קלובה (Hallux Valgus) מפחית כאב ושימוש באופיואידים במהלך 96 השעות הראשונות לאחר-ניתוח, ללא רעילות מקומית או סיסטמית. החוקרים השלימו מחקר אקראי, מבוקר-פלסבו, שכלל 147 חולים שעברו ניתוח בוהן קלובה. המשתתפים חולקו באקראי לקבלת 14 מ”ל של Vocacapsaicin […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה