כריתת רחם בגישה לפרוסקופית מקלה על הכאב לאחר ניתוח (Am J Obstet Gynecol)

מתוצאות מחקר חדש שפורסם ב-American Journal of Obstetrics and Gynecology עולה כי כריתת רחם בגישה לפרוסקופית מלווה בכאב בעוצמה נמוכה יותר, בהשוואה לכריתת רחם וגינאלית, ומלווה באשפוז קצר יותר.

שתי הגישות מלוות במשך אשפוז קצר יותר והחלמה מהירה יותר, בהשוואה לכריתת רחם בגישה בטנית, בליווי סיכון נמוך יותר לזיהומים. ניתוח בגישה לפרוסקופית מלווה באובדן דם מועט יותר, בעלות של סיכון מוגבר לפגיעה בדרכי השתן.

במטרה להשוות את תחושת הכאב לאחר שתי הפרוצדורות, החוקרים חילקו 82 נשים לאחד משני הניתוחים. המחקר לא כלל נשים עם רחם בגודל מעל 14 שבועות היריון, חשד לממאירות, מסה באדרנל מעל 4 ס”מ, או היסטוריה של כאב אגני כרוני, לאנדומטריוזיס או PID (Pelvic Inflammatory Disease).

המרדימים מילאו אחר פרוטוקול קפדני. לאחר אינדוקציה, הנשים טופלו ב-Ketorolac (30 מ”ג) לשיכוך כאבים. לאחר הניתוח, הן טופלו דרך הוריד באצטאמינופן במינון 1 גרם, כל שש שעות (החל מכחצי שעה טרם תום הניתוח), עם שיכוך כאבים בהתאם לצורך (טיפול תת-עורי במורפין 10 מ”ג) על-פי דרישה.

ממוצע מדדי VAS (Visual Analog Scale) בסולם של 10 ס”מ, נמדד ארבע פעמים במהלך 24 השעות הראשונות לאחר הניתוח, והיה כמעט כפול בקרב נשים לאחר כריתת רחם וגינאלית (p<=0.001). שבע נשים לאחר ניתוח לפרוסקופי ו-32 נשים לאחר ניתוח בגישה נרתיקית נזקקו למורפין (p<0.0001).

חציון משך השהות בבית החולים עמד על יום אחד (בטווח 0-2 ימים) בקרב נשים לאחר ניתוח לפרוסקופי ויומיים (בטווח 1-6 ימים) בעקבות ניתוח בגישה וגינאלית (p=0.01).

החוקרים זיהו הבדל בן 5 דקות בזמן הניתוח (55 דקות בניתוח לפרוסקופי לעומת 50 דקות בניתוח בגישה וגינאלית,  p=0.04), הבדל שהיה מובהק אך חסר חשיבות קלינית.

החוקרים משערים כי השימוש במכשירים אלקטרוכירורגיים במהלך כריתת רחם לפרוסקופית בלבד, עשוי להוות את ההסבר למדדי הכאב הנמוכים יותר לאחר הניתוח. אפשרות נוספת היא המשיכה החזקה של הרחם כלפי מטה במהלך ניתוח וגינאלי.

החוקרים מציינים כי ייתכן וניתוח בגישה וגינאלית מלווה בעלות נמוכה יותר, מאחר שניתוח לפרוסקופי דורש לרוב ציוד חד-פעמי. אך במידה והמנתח ישתמש בעיקר בציוד רב-פעמי, במקום לציוד החד-פעמי היקר יחסית, העלות הנוספת עקב ניתוח לפרוסקופי, בהשוואה לכריתת רחם וגינאלית, תצטמצם משמעותית, ללא סיכון החולה ובטיחות הצוות הרפואי.

Am J Obstet Gynecol. Published online June 4, 2010

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

סיכום מקצועי: אסטרטגיות ניהול חבל טבור ביילודים שאינם חיוניים (Non-Vigorous Neonates)

סיכום מקצועי: אסטרטגיות ניהול חבל טבור ביילודים שאינם חיוניים (Non-Vigorous Neonates)

מקור: degruyterbrill
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|07/06/2026

אפילו שחיתוך מושהה של חבל הטבור (Delayed Cord Clamping – DCC) הוא סטנדרט הטיפול המקובל עבור יילודים חיוניים בזכות יתרונותיו הקליניים כגון הגדלת נפח הדם ושיפור רמות ההמוגלובין, יישומו ביילודים שאינם חיוניים שרוי במחלוקת

החייאת ילדים; השוואה בין ההנחיות האמריקאיות לאירופיות

החייאת ילדים; השוואה בין ההנחיות האמריקאיות לאירופיות

מקור: Neonatology
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|01/06/2026

החוקרים סיכמו את ההבדלים ואת נקודות ההסכמה בין הנחיות ההחייאה ביילודים לשנת 2025 של איגוד הלב האמריקאי והאקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים (AHA-AAP) לבין אלו של מועצת ההחייאה האירופית (ERC)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן