במחקר להערכת Lapatinib (טייקרב) וטיפול כימותרפי כנגד סרטן שד גרורתי, חיובי ל-HER2, מחצית מהנשים פרשו בשל רעילות הטיפול בעיקר בשל שלשולים בדרגה 3 על-רקע טיפול ב- Lapatinib, כך פורסם ב-Journal of Clinical Oncology.
החוקרים מצאו כי לא ניתן לשלב Lapatinib במינון 1000 מ”ג ביום עם טיפול שבועי ב-Paclitaxel ו-Trastuzumab (הרצפטין) מאחר ש-43% מהמטופלות נזקקות להפחתת מינון Lapatinib.
במסגרת המחקר בשלב II, נכללו במחקר 95 נשים עם מחלה בשלב I עד III. הנשים טופלו ב-Doxorubicin ו-Cyclophosphamide (60 מ”ג למ”ר ו-600 מ”ג למ”ר) במשך ארבעה מחזורי טיפול כל שבועיים, עם Pegfilgrastim (6 מ”ג ביום 2) ולאחר מכן Paclitaxel (80 מ”ג למ”ר) עם 12 מנות טיפול תוך-ורידי שבועי רציף.
הנשים טופלו גם ב-Trastuzumab, במנת העמסה של 4 מ”ג לק”ג ולאחר מכן מינון שבועי של 2 מ”ג לק”ג במהלך הטיפול הכימותרפי (ו-6 מ”ג לק”ג כל שלושה שבועות לאחר מכן) ביחד עם טיפול פומי ב- Lapatinib במינון של 1,000 מ”ג ביום.
המטרה הייתה לטפל בנשים למשך שנה אחת. לאחר חציון מעקב של 22 חודשים, 92 נשים היו זמינות להערכה. 41 נשים (45%) פרשו בשל רעילות ספציפית ל-Paclitaxel/Trastuzumab/ Lapatinib.
החוקרים מסכמים וכותבים כי חשוב לספק הנחיות לטיפול ברעילות הכרוכה במשטרי טיפול שונים, בעזרת מחקרים בשלב II, דוגמת המחקר הנוכחי.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!