האם היקף הצוואר הינו סמן נוסף לסיכון קרדיווסקולארי? (J Clin Endocrinol Metab)

במאמר חדש שפורסם ב-Journal of Clinical Endocrinology and Metabolism מדווחים חוקרים על קשר בין היקף הצוואר ובין גורמי סיכון קרדיווסקולאריים, קשר שנותר גם לאחר תקנון לרקמת שומן ויסארלי ומדדי BMI.

לדברי החוקרים, היקף הצוואר הוא סמן עזר לשומן תת-עורי בחלק הגוף העליון, ולכן ייתכן ומדובר במאגר ייחודי של שומן פתוגני.

החוקרים מסבירים כי המקור לחומצות שומן חופשיות הוא בעיקר משומן תת-עורי בחלק הגוף העליון, ומכאן עולה כי ייתכן והוא משחק תפקיד חשוב בפתוגנזה של גורמי סיכון למחלות קרדיווסקולאריות.

עם זאת, למרות הקשר עם גורמי סיכון, היקף הצוואר לא היה קשור למחלה עצמה.

מומחים בתחומים, שלא לקחו חלק במחקר, מסרו כי להערכתם היקף צוואר לא יספק מידע רב נוסף, שלא יעלה כבר ממבט חטוף על החולה בעת כניסתו למשרד הרופא.

מדגם המחקר כלל 3307 צאצאים מדור שני ומדור שלישי למשתתפים במחקר פרמינגהם המקורי. הגברים היו בגיל 35 ומעלה (גיל ממוצע של 49.8 שנים) והנשים היו בגיל 40 ומעלה (גיל ממוצע של 52.1 שנים), וכולם שקלו מעל 160 ק”ג. החוקרים התבססו על בדיקת MDCT (Multidetector Computed Tomography) להערכת רקמת שומן ויסארלי ותת-עורי.

היקף הצוואר הממוצע עמד על 40.5 ס”מ בגברים ו-34.2 ס”מ בנשים.

פרט לרמות כולסטרול כללי ורמות LDL, החוקרים זיהו קורלציה בין היקף הצוואר ובין כל גורמי הסיכון שנמדדו בשני המינים: היקף מותניים, BMI, רקמת שומן תת-עורי בבטן, רקמת שומן ויסארלי, לוגריתם של אינסולין, לוגריתם של מדד HOMA-IR, רמות סוכר בדם בצום, לחץ דם סיסטולי ודיאסטולי, לוגריתם של ריכוז טריגליצרידים ורמות HDL (p<0.0001).

בקרב נשים, אך לא בגברים, תועד קשר מובהק בין היקף הצוואר ובין רמות כולסטרול כללי ורמות LDL. בנוסף, בנשים גודל ההשפעה על רמות גורמי הסיכון לכל סטיית תקן בהיקף הצוואר, היה גדול יותר, בהשוואה לגברים. עם זאת, החוקרים לא זיהו אינטראקציה מובהקת בין היקף הצוואר ובין המין בכל הנגוע לתחלואה קרדיווסקולארית או מחלת לב כלילית.

קיימת קורלציה בולטת בין היקף הצוואר ובין רקמת שומן ויסארלי ומשקל הגוף, ולאלו השפעה על גורמי סיכון דוגמת לחץ דם, רמות שומנים בדם וסוכרת. לכן, אין ספק כי מדובר בסמן לחולים עם עודף שומן בגופם, וייתכן כי מדובר בשומן גוף בעלי פעילות מטבולית שלילית.

ההנחה היא כי מדובר במחקר המעורר יותר עניין מאשר מסרים קליניים. מהעדויות עולה כי שינוי אינטנסיבי של הרגלי חיים ירידה במשקל והגברת הפעילות הגופנית דרוש במטרה לצמצם את שיעורי התחלואה הקרדיווסקולארית, ואין תחליף לכך.

J Clin Endocrinol Metab. Published online May 19, 2010

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

מקור: Age and Ageing
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|18/05/2026

מחקר רב־מרכזי חדש שבחן את השכיחות ואת המשמעות הקלינית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבבי  (Perioperative Myocardial Injury/Infarction  – PMI) בקרב מטופלים מבוגרים העוברים ניתוחים גדולים

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|13/05/2026

מחקר זה נועד לבחון אם נוכחות של כמה קריטריונים ממאירים במקביל משפרת את הדיוק בניבוי תוצאות נוירולוגיות גרועות ומפחיתה את חוסר הוודאות

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על מנגנוני אריתרופואיזיס וניוד ברזל בחולי אי־ספיקת לב

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על מנגנוני אריתרופואיזיס וניוד ברזל בחולי אי־ספיקת לב

מקור: Journal of the American College of Cardiology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|24/11/2025

החוקרים מדווחים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם אי־ספיקת לב טיפול באמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) מפעיל באופן משמעותי את ציר האריתרופואזיס, מפחית דלקת ומוביליזציה של ברזל, משפר אנמיה ומסייע לתפקוד הלב אפילו בחולים עם חסר ברזל או עם תפקוד כלייתי ירוד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן