Surgery

הקשר בין מסתם אאורטלי דו-צניפי ובין הסיכון למפרצת מוחית (מתוך Neurology)

במהדורת 4 במאי של Neurology חוקרים מזהירים כי חולים עם המום הלבבי הנפוץ ביותר, מסתם אאורטלי דו-צניפי, הם אלו בעלי הסיכון הגבוה ביותר למפרצת תוך-גולגולתית.

החוקרים מדווחים כי קרוב ל-10% מהחולים עם מסתם אאורטלי דו-צניפי במחקר הנוכחי, אובחנו עם מפרצת תוך-גולגולתית.

לדברי החוקרים, אעפ”י שדרושים מחקרים נוספים לאישור הממצאים, מהתוצאות עולה סיכון מוגבר למפרצת מוחית בחולים עם מסתם אאורטלי דו-צניפי. הם מסבירים כי עד 2% מהאוכלוסייה נולדים עם מום לב מולד, מכאן החשיבות האפשרית של ממצאים אלו.

החוקרים ערכו מחקר מקרה-ביקורת שכלל 291 משתתפים. חולים עברו בדיקת MRA (Magnetic Resonance Angiography) או CTA (Computed Tomography Angiography) של המוח.

החוקרים מדווחים כי שכיחת מפרצת תוך-גולגולתית בקרב חולים עם מסתם אאורטלי דו-צניפי דומה לזו של חולים עם מחלות סיסטמיות אחרות, המלוות בסיכון מוגבר, דוגמת ADPKD (Autosomal Dominant Polycystic Kidney Disease) או קוארקטציה של אבי העורקים.

גורמי סיכון למפרצת תוך-גולגולתית, דוגמת מין נקבה וגיל מתקדם, היו נפוצים יותר בקבוצת הביקורת (p=0.02 ו-p=0.003).

בחולים עם מסתם אאורטלי דו-צניפי לא דווח על הבדלים מובהקים בגיל, מין, עישון, יתר לחץ דם עורקי, צריכת אלכוהול, קוטר אבי העורקים, או שכיחות קוארקטציה של אבי העורקים, בין אלו עם ואלו ללא מפרצת מוחית.

החוקרים מציינים כי בעיות הקשורות במסתם אאורטלי דו-צניפי נוטות לשכיחות מוגברת במשפחות. הם מוסיפים כי מוטאציות ב-NOTCH1 דווחו בחלק מהחולים, אך ככל הנראה מדובר בפגם הטרוגני מבחינה גנטית.

נראה כי גורמים גנטיים משחקים תפקיד בהתפתחות מפרצת תוך-גולגולתית. פולימורפיזם ב-9p נקשר עם מפרצת ומחלות עורקים אחרות.

החוקרים מודים כי המחקר קטן מדי מכדי לאפשר הסקת מסקנות חד-משמעיות, וקוראים לערוך מחקרים נוספים בנושא.

Neurology. 2010;74:1430-1433

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • הקלה דומה בכאב עם TENS או אופיואידים לאחר ניתוח כיס מרה (Eur J Pain)

    הקלה דומה בכאב עם TENS או אופיואידים לאחר ניתוח כיס מרה (Eur J Pain)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Pain עולה כי טיפול ב-TENS (או Transcutaneous Electrical Nerve Stimulation) בתדירות גבוהה ועצימות גבוהה הוביל להקלה דומה בכאב לאחר ניתוח לפרוסוקפי לכריתת כיס מרה כמו טיפול תוך-ורידי באופיואידים. מדגם המחקר כלל 163 חולים שעברו כריתת כיס מרה בגישה לפרוסקופית בשני מרכזים בשבדיה בין השנים 2019 ו-2023. חולים […]

  • חשיבות איכות הכנת המעי על התוצאות ארוכות הטווח של בדיקות קולונוסקופיה (Am J Gastroenterol)

    חשיבות איכות הכנת המעי על התוצאות ארוכות הטווח של בדיקות קולונוסקופיה (Am J Gastroenterol)

    בקרב מטופלים עם הכנת מעי סבירה או גרועה תועדו שיעורי זיהוי אדנומות נמוכים יותר וסיכון גבוה יותר לתמותה עקב סרטן מעי גס לאחר בדיקת קולונוסקופיה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Gastroenterology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין מחקרים רבים להערכת טיב הכנת המעי על תוצאות סרטן מעי גס ורקטום […]

  • טיפול ב-Vocacapsaicin מפחית כאב ושימוש באופיואידים לאחר-ניתוח (Anesthesiology)

    טיפול ב-Vocacapsaicin מפחית כאב ושימוש באופיואידים לאחר-ניתוח (Anesthesiology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Anesthesiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי Vocacapsaicin במהלך ניתוח בוהן קלובה (Hallux Valgus) מפחית כאב ושימוש באופיואידים במהלך 96 השעות הראשונות לאחר-ניתוח, ללא רעילות מקומית או סיסטמית. החוקרים השלימו מחקר אקראי, מבוקר-פלסבו, שכלל 147 חולים שעברו ניתוח בוהן קלובה. המשתתפים חולקו באקראי לקבלת 14 מ”ל של Vocacapsaicin […]

  • האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-ADA (או American Diabetes Association) עולה כי בדיקה גנטית לזיהוי נטייה להפרעה בשובע לאחר ארוחה (Abnormal Postprandial Satiety) עשויה לסייע בחיזוי טיב התגובה לטיפול ב-Semaglutide, אם כי לא הודגם קשר דומה עם הטיפול בתכשיר אחר מאותה משפחה. הבדיקה הינה חלק מהפורטפוליו של MyPhenome Obesity Phenotyping Portfolio של חברת […]

  • מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה בשעה מוקדמת יותר מלווים במדדי לחץ דם נמוכים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין בהמלצות התייחסות ליעד דפוסי שינה אופטימאליים כטיפול ביתר לחץ דם. כעת הם בחנו את הקשר בין משך ומועד שינה […]

  • ניתוח רובוטי להחלפה מלאה של מפרק הירך מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים סביב הניתוח (J Arthroplasty)

    ניתוח רובוטי להחלפה מלאה של מפרק הירך מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים סביב הניתוח (J Arthroplasty)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Arthroplasty דווח על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ניתוח רובוטי להחלפה מלאה של מפרק הירך מלווה בעלויות טיפול גבוהות יותר וסיכון מוגבר לסיבוכים ניתוחיים, כולל שבר סביב מפרק תותב ועירויים, בהשוואה לניתוח קונבנציונאלי להחלפת מפרק הירך. החוקרים השלימו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שכלל נתונים אודות כ-1.2 מיליון חולים (גיל […]

  • גורמי סיכון לתמותה במבוגרים עם מחלת לב מולדת ואנדוקרדיטיס זיהומי (Int J Cardiol)

    גורמי סיכון לתמותה במבוגרים עם מחלת לב מולדת ואנדוקרדיטיס זיהומי (Int J Cardiol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי שיעורי התמותה משנית לאנדוקרדיטיס זיהומי במבוגרים עם מחלת לב מולדת הם נמוכים, אך טיפול שמרני במקרים אלו מלווה בסיכון הגבוה ביותר לתמותה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת לב מולדת זרימת דם טורבולנטית חריגה מלווה בסיכון הגבוה ביותר לאנדוקרדיטיס זיהומי. למרות התקדמות באבחנה וטיפול, […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה