מאת ד”ר נגה ליפשיץ
מתוצאות מחקר שהוצג בכנס ה- Digestive Disease Week 2010, עולה כי בהשוואה ל-Diclofenac בשילוב עם Omeprazole, טיפול ב-Celecoxib נקשר לסיכון נמוך יותר לתופעות לוואי בדרכי העיכול בחולים עם דלקת פרקים.
החוקרים מציינים כי מחקר ה- Celecoxib Versus Diclofenac and Omeprazole: A Randomized Controlled Trial Comparing a Composite Outcome Across the Entire GI Tract (CONDOR) הינו מחקר אקראי מבוקר כפול סמיות שנערך ב-204 מרכזים רפואיים ב-34 מדינות, אשר כלל 4,484 משתתפים עם אוסטאוארתריטיס או Rheumatoid Arthritis. החוקרים חילקו את המשתתפים באקראי לקבלת טיפול בן 6 חודשים ב-Celecoxib במינון 200 מ”ג פעמיים ביום או לטיפול ב-Diclofenac SR במינון 75 מ”ג פעמיים ביום בשילוב עם Omeprazole, מקבוצת ה- Proton Pump Inhibitor (PPI) במינון 20 מ”ג ליום.
החוקרים מדווחים כי 70% מהמשתתפים השלימו את 6 חודשי הטיפול, 1,730 בקבוצת ה-Celecoxib ו-1,621 בקבוצת ה-Diclofenac עם PPI. למעלה מ-80% ממשתתפי 2 הקבוצות היו נשים, הגיל הממוצע היה 65 שנים, ול-19% מהמשתתפים היה סיפור קודם של כיב פפטי או דימום מכיב. כל משתתפי המחקר היו שליליים ל- Helicobacter pylori בעת ההצטרפות, ומחלות רקע אחרות דווחו ב-65% מהמשתתפים בקבוצת ה-Celecoxib ו-70% מקבוצת ה-Diclofenac עם PPI.
במחקר זוהו 253 מקרים של תופעות לוואי אפשריות בדרכי העיכול העליונות והתחתונות, מהם 71 בקבוצת ה-Celecoxib ו-182 בקבוצת ה-Diclofenac עם PPI. וועדת מומחים בלתי תלויה ועיוורת להקצאה האקראית קבעה כי 20 מהמקרים בקבוצת ה-Celecoxib ו-81 מהמקרים בקבוצת ה-Diclofenac עם PPI אכן היו תופעות לוואי גסטרואינטסטינליות של הטיפול (p<0.0001).
לדברי החוקרים, ההבדל בין הקבוצות בשיעור האירועים הגסטרואינטסטינלים נבע בעיקרו מנוכחות אנמיה, שהוגדרה כירידה של לפחות 2 גרם/ד”ל בהמוגלובין עם/ללא נגע בדרכי העיכול. הם מציינים כי בקבוצת ה-Celecoxib נצפו 10 מקרי אנמיה, לעומת 53 מקרים בקבוצת ה-Diclofenac עם PPI. כמו כן, בקבוצת ה-Diclofenac עם PPI נצפו יותר כיבים סימפטומטיים בהשוואה לקבוצת ה-Celecoxib.
במחקר לא נצפו הבדלים בין הקבוצות בשיעור התופעות לוואי החמורות, אירועים קרדיווסקולאריים, או תמותה. תופעות לוואי חמורות התרחשו ב-2.7% מהמשתתפים ב-2 הקבוצות, בכל קבוצה נצפו 2 מקרי מוות, ואירועים קרדיווסקולאריים נצפו ב-6 משתתפים בקבוצת ה-Celecoxib וב-5 משתתפים בקבוצת ה-Diclofenac עם PPI.
לאור התוצאות מסכמים החוקרים כי המחקר הדגים שטיפול במעכב סלקטיבי של COX-2 היה בטוח יותר משילוב של תרופה לא ספציפית מקבוצת ה- nonsteroidal anti-inflammatory drug (NSAID) עם PPI. לדבריהם, ממצאי המחקר עשויים להשפיע על בחירת ה-NSAID בחולים עם דלקת פרקים.
בדיון שנערך בכנס ציין מומחה מהתחום כי שזהו מחקר רחב היקף, שהדגים ל-Celecoxib השפעה קטנה יותר על דרכי העיכול לעומת NSAID לא סלקטיבי, ללא הבדל באירועים הריאתיים או הלבביים בין 2 הקבוצות. הוא הוסיף כי אמנם נהוג לחשוב שמעכבי COX-2 קשורים לסיכון קרדיווסקולארי גבוה יותר, הדבר לא נצפה במחקר.
מתוך הכנס Digestive Disease Week (DDW) 2010.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!