מתוצאות מחקר חדש עולה כי השמנת-יתר או תסמונת מטבולית אינם מעלים את הסיכון לפגיעה בתפקוד המיני בנשים, עם זאת, בקרב נשים בעלות השמנת-יתר תועדה שכיחות גבוהה יותר של תסמיני דיכאון.
החוקרים מסבירים כי ממצאי המחקר הנוכחי מעלים ספק באשר לדעה הרווחת, לפיה השמנת-יתר מלווה בירידה בעניין ביחסי מין, במשיכה וביכולת לפתח מערכת יחסים מינית משביעת רצון, בהשוואה לאנשים רזים.
במסגרת המחקר ערכו החוקרים השוואה בין 64 נשים שמנות ופעילות מינית (ערכי BMI של 30 ק”ג למ”ר ומעלה) ובין 27 נשים בריאות ולא-שמנות, תואמות בגיל. הם לא כללו במחקר נשים עם תסמיני מנופאוזה, נשים ללא בן-זוג קבוע ליחסי מין, נשים שנטלו תרופות שהשפיעו על ההורמונים או על התפקוד המיני, או נשים עם אבנורמליות גניטאלית.
הנשים דיווחו על תסמיני דיכאון באמצעות BDI (Beck Depression Inventory) ועל התפקוד המיני באמצעות FSFI (Female Sexual Function Index). מדד FSFI של פחות מ-26.55 העיד על הפרעה בתפקוד המיני.
החוקרים כותבים כי לא תועד הבדל מובהק בממוצע מדדי FSFI בין נשים שמנות (25.05) ובין קבוצת הביקורת (27.0).
המדדים הצביעו על הפרעה בתפקוד המיני ב-32 נשים שמנות (50%) ו-11 נשים לא-שמנות (41%) (p=0.34). לא זוהה הבדל מובהק בין הקבוצות באף אחד מהקריטריונים הספציפיים, כולל תשוקה מינית, עוררות מינית, לובריקציה, אורגזמה, שביעות רצון ודיספראוניה.
בקרב נשים שמנות תועדו מדדי דיכאון גבוהים בהשוואה לביקורות (p=0.03).
11 נשים שמנות (14%) אובחנו עם תסמונת מטבולית (שלושה או יותר מהבאים השמנה בטנית, היפרטריגליצרידמיה, ערכי HDL נמוכים, לחץ דם גבוה או ערכי סוכר גבוהים בצום). בנשים אלו, חציון מדדי FSFI עמד על 22.80, בהשוואה ל-26.30 בנשים ללא תסמונת מטבולית (p=0.17). בין המדדים האינדיבידואליים של FSFI, רק מדד לובריקציה היה נמוך יותר באלו עם תסמונת מטבולית (p=0.04).
החוקרים טוענים כי התוצאות תומכות בממצאים שעלו ממחקר שבדי גדול יותר, שגם לא הדגים קורלציה בין ערכי BMI ובין הפרעה בתפקוד המיני בנשים אך סותרים את התוצאות של שני מחקרים קודמים, לפחות. קשה לפרש את ההבדלים, אך ייתכן כי הם נובעים מהבדלים תרבותיים או חברתיים בין אוכלוסיות המחקר.
החוקרים קוראים לערוך מחקרים גדולים יותר בנושא.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!