מתוצאות מחקר PD SURG עולה כי איכות החיים של חולים עם מחלת פרקינסון מתקדמת, לאחר התערבות כירורגית בנוסף לטיפול התרופתי האופטימאלי, טובה יותר בהשוואה לאיכות החיים של חולי פרקינסון תחת טיפול תרופתי אופטימאלי בלבד.
התערבות כירורגית הינה אפשרות תרפויטית במחלת פרקינסון מתקדמת; היקף התועלת על העלות של טיפול תרופתי אופטימאלי אינו-ודאי, עם זאת, הוא מלווה בסיכון משמעותי לתופעות לוואי. הטכניקות בשימוש כוללות אבלציה (הרס מקומי) של גרעין מוחי עמוק היפראקטיבי, או השתלת אלקטרודות לגירוי מוחי עמוק. במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לקבוע אם התועלת האפשרית של ההתערבות הניתוחית עולה על הסיכונים. המשתתפים היו חולים עם מחלת פרקינסון מתקדמת, שאינה מאוזנת היטב תחת טיפול תרופתי אופטימאלי.
המשתתפים חולקו באקראי לטיפול כירורגי בשילוב עם טיפול תרופתי אופטימאלי, או טיפול תרופתי אופטימאלי בלבד; ההתערבויות הכירורגיות כללו אבלציה או גירוי מוחי עמוק. היעד העיקרי של המחקר היה השינוי באיכות החיים, כפי שדיווחו החולים בעצמם, על-בסיס שאלון PDQ-39 (Parkinson’s Disease Questionnaire).
מדגם המחקר כלל 366 חולים, 183 בכל קבוצה; כל החולים בקבוצת ההתערבות הכירורגית טופלו בגירוי מוחי עמוק. לאחר שנה אחת, אלו בקבוצת ההתערבות הציגו שיפור מובהק ומשמעותי קלינית במדדי היעד העיקרי, בהשוואה לטיפול תרופתי בלבד (5.0 לעומת 3.0, הבדל של 4.7-, p=0.001). השיפור תועד במדדי ניידות, פעילויות חיי היומיום ואי-נוחות. תופעות לוואי חמורות על-רקע הניתוח היו נפוצות (n=36, 19%) ותועד מקרה תמותה יחיד בעקבות הפרוצדורה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי לאחר שנה אחת, ניתוח הביא לשיפור איכות החיים על-רקע מחלת פרקינסון, שהיה בולט יותר בהשוואה לטיפול תרופתי אופטימאלי, עם הבדל שהיה משמעותי מבחינה קלינית. עם זאת, הם מציינים כי ניתוח לווה בסיכון משמעותי, ומציעים לבחור בקפידה את החולים הצפויים לתועלת הרבה ביותר מהטיפול.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!