מתוצאות מחקר SIOPEL-3HR עולה כי טיפול אינטנסיבי במספר תרופות כימותרפיות וניתוח מביא לשיפור שיעורי ההישרדות בחולים עם הפטובלסטומה בסיכון גבוה.
במחקר SIOPEL המקורי, שפורסם בשנת 2000, כל החולים קיבלו טיפול כימותרפי טרום-ניתוחי (PLADO: Cisplatin עם Doxorubicin) וניתוח בשלב מאוחר יותר, עם שיפור שיעורי ההישרדות הכוללים ושיעורי ההישרדות ללא-אירועים, בהשוואה לדיווחים קודמים. עם זאת, הפרוגנוזה עדיין אינה משביעת רצון בילדים עם גידול המערב את כל 4 חלקי הכבד או גרורות.
במחקר הנוכחי העריכו החוקרים את היעילות של טיפול כימותרפי קדם-ניתוחי בילדים עם הפטובלסטומה בסיכון גבוה.
הגדרת סיכון גבוה התבססה על מאפייני המחלה בעת האבחנה: גידול בכל אזורי הכבד (PRETEXT-IV), או נוכחות גרורות מרוחקות (M+), או חדירה לווריד הפורטאלי (P+), שלושה ורידי כבד (V+), או התפשטות חוץ-כבדית תוך-בטנית (E+), או רמות Alpha-Fetoprotein של פחות מ-100 ננוגרם למ”ל.
החולים קיבלו ארבעה מחזורים מתחלפים של Cisplatin ו-Carboplatin עם Doxorubicin וכריתה מאוחרת של הגידול. לפני הניתוח ניתנו שבעה מחזורי טיפול, ושלושה מחזורי טיפול לאחר הניתוח.
מבין 151 המשתתפים במחקר, תגובה חלקית לכימותרפיה תועדה ב-118 חולים (78.7%). מבין 69 החולים עם גרורות לריאות, הפוגה מלאה תועדה ב-36 חולים (52.2%) עם טיפול כימותרפי בלבד.
כריתה מלאה של הכבד נערכה ב-115 חולים (76.2%), בין אם ע”י כריתה חלקית של הכבד (n=84) או השתלת כבד (n=31). ב-106 חולים (70.2%) בוצעה כריתה מלאה של כל נגעי הגידול (כולל גרורות).
הגידול הוסר ע”י כריתת הכבד ב-31 מבין 74 חולים עם גידול המערב את כל חלקי הכבד. 26 חולים נוספים מבין אלו עברו השתלת כבד, שהביאה לשיעורי כריתה מלאה של הכבד ב-77.0% מהחולים.
לאחר שלוש שנים, שיעורי הישרדות ללא-אירועים ושיעורי ההישרדות הכוללים בקבוצה כולה עמדו על 65% ו-69%, בהתאמה. בחולים עם מעורבות של כל חלקי הכבד ובאלו עם גרורות, שיעורי ההישרדות ללא-אירועים עמדו על 68% ו-56%, בהתאמה, ושיעורי ההישרדות הכוללים עמדו על 69% ו-62%, בהתאמה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!