מתוצאות מחקר ExTRACT-TIMI 25 לאחר שנה אחת, שפורסמו ב-European Heart Journal, עולה כי התועלת של Enoxaparin (קלקסן) על-פני UFH (Unfractionated Heparin) כתוספת לטיפול פיברינוליטי בחולים עם STEMI (ST-Elevation Myocardial Infarction) מבחינת יעד הסיום העיקרי (מדד משולב של תמותה מכל סיבה או אוטם לבבי לא-פטאלי) נותרת לאורך זמן. עם זאת, לא נמצא ערך מוסף מעבר לשלושים ימים ו-Enoxaparin לא לווה בשיעורי תמותה נמוכים לאחר שנה אחת.
במחקר ExTRACT-TIMI (Enoxaparin and Thrombolysis Reperfusion for Acute Myocardial Infarction Treatment Thrombolysis in Myocardial Infarction) ערכו החוקרים השוואה בין Enoxaparin ובין UFH בטיפול בחולים עם STEMI שנועדו לטיפול פיברינוליטי; התוצאות העיקריות פורסמו כבר (N Engl J Med 2006; 354:1477-1488). היעד העיקרי, שילוב של תמותה מכל סיבה או הישנות אוטם לבבי לא-פטאלי בשלושים הימים הראשונים לאחר ההקצאה האקראית, תועד ב-12.0% מהחולים שטופלו בהפרין, לעומת 9.9% מהחולים בקבוצת Enoxaparin (ירידה של 17% בסיכון היחסי, p<0.001). בסקירה הנוכחית, החוקרים העריכו את התועלת ארוכת הטווח של Enoxaparin לעומת UFH, עם מעקב למשך עד שנה אחת.
החוקרים יצרו קשר עם כל המשתתפים לאחר שישה חודשים ולאחר שנה מההקצאה האקראית, בכדי לוודא את הבאים: תמותה מכל סיבה, אוטם לבבי חוזר, ואירועי שבץ, שסווגו גם כן למגבילים או לא-מגבילים. החוקרים עקבו במשך שנה אחת אחר 10,153 חולים שטופלו ב-Enoxaparin ו-10,122 חולים שטופלו בהפרין.
היעד העיקרי תועד ב-17.0% מהחולים שטופלו בהפרין ו-15.8% מאלו שטופלו ב-Enoxaparin (HR = 0.92, 95% CI = 0.86-0.98, p=0.01). אירועי אוטם לבבי לא-פטאליים תועדו ב-6.8% ו-5.7%, בהתאמה (HR = 0.82, 95% CI = 0.73-0.92, p<0.001).
לא זוהו הבדלים מובהקים סטטיסטית בין שתי קבוצות הטיפול מבחינת הסיכון לתמותה (10.6 לעומת 10.5%, HR = 0.98, 95% CI = 0.91-1.07) או שבץ מגביל (1.2 לעומת 1.1%, HR = 0.97, 95% CI = 0.75-1.26). מניתוח הנתונים מ-30 ימים עד לאחר שנה אחת עולה כי הירידה בתמותה ובאירועי אוטם לבבי זוהתה בעיקר בשלושים הימים הראשונים, ללא ירידה נוספת לאחר החודש הראשון. באופן ספציפי, לאחר תקנון לרה-וסקולריזציה לפני תום החודש הראשון, לא תועדה ירידה בעקבות טיפול ב-Enoxaparin במקרי התמותה (HR = 1.13, 95% CI = 0.95-1.31) או באירועי אוטם לבבי (HR = 1.12, 95% CI = 0.95-1.13) מתום החודש הראשון ועד לאחר שנה אחת.
החוקרים מסכמים וכותבים כי בהשוואה להפרין, טיפול המבוסס של מתן Enoxaparin כתוספת לטיפול פיברינוליטי הביא לירידה ממושכת בתמותה או באירועי אוטם לבבי לאחר שנה אחת, שנבעה מירידה מוקדמת באירועים הלבביים החוזרים. עם זאת, הירידה המוקדמת בשיעור האוטמים הלבביים עם Enoxaparin לא תורגמה לירידה בתמותה בטווח הארוך.
European Heart Journal; published early online 17th April 2010
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!