מתן Exenatide משפר את תפקוד האנדותל לאחר-ארוחה (מתוך Diabetes Care)

מתוצאות מחקר חדש שפורסם ב-Diabetes Care עולה כי מתן Exenatide (ביאטה) עשויה להביא לשיפור בתפקוד האנדותל.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ידוע כי Exenatide מביא לירידה ברמות הסוכר בדם, וההנחה היא כי הטיפול מביא גם לירידה בהפרשת שומנים לאחר ארוחות.

במחקר 28 גברים בגיל-העמידה עם הפרעה בסבילות לסוכר או אבחנה חדשה של סוכרת מסוג 2, זריקה בודדת של Exenatide במינון 10 מיקרוגרם הביא לשיפור בתפקוד האנדותל לאחר-ארוחות, בהשוואה לפלסבו (p=0.0002).

החוקרים מדווחים כי כל חולה לקח חלק בשני ביקורים, במרווח של 1-3 שבועות. בכל ביקור, החוקרים מדדו את תפקוד האנדותל בתחילת המחקר באמצעות PAT (Peripheral Arterial Tonometry) שרוולית לחץ דם וגלאי PAT בשתי האצבעות המורות, המתעדות באופן רציף את תגובות נפח הדם. לאחר מכן ניתן טיפול ב- Exenatide או פלסבו.

בתוך 15 דקות מקבלת הטיפול, המשתתפים אכלו ארוחת בוקר סטנדרטית של 600 קילוקלוריות למ”ר, 45% שומן (מתוכו 60% שומן רווי), 40% פחמימות ו-15% חלבונים. החוקרים נטלו בדיקות דם תקופתיות ומדדו את תפקוד האנדותל פעם נוספת, 210 דקות לאחר שהמשתתפים סיימו את הארוחה.

באופן כללי, תפקוד האנדותל לאחר-ארוחה היה גבוה יותר לאחר Exenatide, בהשוואה לפלסבו.

ב-16 המשתתפים עם הפרעה בסבילות לסוכר, מתן פלסבו לא הביא לשינוי מדד PAT לאחר הארוחה, למרות שזוהתה מגמת עלייה לאחר Exenatide, והשינוי היה בולט יותר עם Exenatide מפלסבו.

עם זאת, כאשר חולי הסוכרת נטלו פלסבו, מדד PAT ירד לאחר הארוחה. בקבוצה זו, Exenatide מנע את הירידה, עם נטייה לתפקוד אנדותל טוב יותר לאחר ארוחה.

דרגת השיפור בתפקוד האנדותליאלי לאחר-ארוחה הייתה דומה באלו עם הפרעה בסבילות לסוכר וסוכרת.

עם פלסבו, תועדה קורלציה שלילית בין השינוי בתפקוד האנדותל ובין הרמה הממוצעת של טריגליצרידים לאחר ארוחה. השינויים בריכוז טריגליצרידים לאחר-ארוחה סיפקו הסבר ל-64% מההשפעה של Exenatide על תפקוד האנדותל לאחר-ארוחה.

המרכיב השיירי הלא-מוסבר פותח את האפשרות כי טיפול ב- Exenatide מביא גם לשיפור בתפקוד האנדותל דרך מנגנונים נוספים.

Diabetes Care 2010

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

מקור: Age and Ageing
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|18/05/2026

מחקר רב־מרכזי חדש שבחן את השכיחות ואת המשמעות הקלינית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבבי  (Perioperative Myocardial Injury/Infarction  – PMI) בקרב מטופלים מבוגרים העוברים ניתוחים גדולים

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|13/05/2026

מחקר זה נועד לבחון אם נוכחות של כמה קריטריונים ממאירים במקביל משפרת את הדיוק בניבוי תוצאות נוירולוגיות גרועות ומפחיתה את חוסר הוודאות

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על מנגנוני אריתרופואיזיס וניוד ברזל בחולי אי־ספיקת לב

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על מנגנוני אריתרופואיזיס וניוד ברזל בחולי אי־ספיקת לב

מקור: Journal of the American College of Cardiology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|24/11/2025

החוקרים מדווחים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם אי־ספיקת לב טיפול באמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) מפעיל באופן משמעותי את ציר האריתרופואזיס, מפחית דלקת ומוביליזציה של ברזל, משפר אנמיה ומסייע לתפקוד הלב אפילו בחולים עם חסר ברזל או עם תפקוד כלייתי ירוד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן