האם ל-Sildenafil השפעה על הלחץ הפורטאלי בחולי שחמת כבד? (מתוך Clinical Gastroenterology and Hepatology)

Sildenafil מביא לירידה בלחץ העורקי אך לא בלחץ הפורטאלי בחולים עם שחמת כבד מפוצה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו ב-Clinical Gastroenterology and Hepatology.

לדברי החוקרים, מעכבי PDE-5 (Phosphodiesterase) דוגמת Sildenafil מגבירים את ההרפיה של שריר חלק בכלי דם. מחקרים להערכת תרופות אלו בחולים עם יתר לחץ דם פורטאלי העלו תוצאות סותרות, ככל הנראה מאחר שהמחקרים כללו חולים עם שחמת כבד לא-מפוצה.

במחקר הנוכחי, החוקרים מבית הספר לרפואה באוניברסיטת ייל, גייסו רק חולים עם שחמת כבד מפוצה (כלומר, ללא מיימת, דליות מדממות, צהבת, או אנצפלופתיה).

12 חולים (חציון גיל של 55 שנים) עם HVPG (Hepatic Venous Pressure Gradient) של מעל 5 מ”מ כספית בתחילת המחקר. החולים קיבלו טיפול פומי ב- Sildenafil במינון 25 מ”ג. החוקרים בדקו שוב את ערכי HVPG לאחר 30 ו-60 דקות, ונתנו לחולים מנה שנייה של 25 מ”ג במידה והלחץ העורקי הממוצע לא ירד בלמעלה מ-15%, והחולה היה א-תסמיני. החוקרים ערכו את המדידה הסופית של HVPG לאחר 90 דקות.

החוקרים בחנו את ערכי HVPG לאחר 30 דקות ב-11 חולים, 12 חולים עברו מדידת HVPG לאחר 60 דקות ובתשעה חולים נערכה מדידת HVPG לאחר 90 דקות.

חציון הלחץ העורקי הממוצע עמד על 93 מ”מ כספית וחציון ערכי HVPG בתחילת המחקר עמד על 10.4 מ”מ כספית. Sildenafil הביא לירידה משמעותית בחציון הלחץ העורקי הממוצע של 7 מ”מ כספית, 6.5 מ”מ כספית ו-8 מ”מ כספית, לאחר 30, 60 ו-90 דקות, בהתאמה, ללא שינוי משמעותי בקצב הלב אך לא הייתה לטיפול השפעה על HVPG או על לחץ היתר של ורידי הכבד.

החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים בנושא.

Clin Gastroenterol Hepatol 2010

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/07/2024

דימום ממערכת העיכול התחתונה, המוגדר כהמטוֹכזיה, מהווה חמישית מכלל המקרים של דימום במערכת העיכול בקרב חולים הזקוקים לאשפוז בבית חולים. מאמר סקירה זה הוא סיכום של ההנחיות הקליניות של JAMA שפורסמו באפריל 2024.
מתוך הגליון הראשון של מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן