בדיקת אולטרה-סאונד לצד מיטת החולה בחדר מיון לאבחון דלקת חריפה של כיס המרה (Ann Emerg Med)

ממחקר חדש עולה כי בדיקת אולטרה-סאונד לצד מיטת החולה מסייעת באישור או שלילת האבחנה של דלקת חריפה של כיס המרה בחדר מיון, ביעילות הדומה לביצוע הבדיקה במכון הרדיולוגי.

לדברי החוקרים, ללא קשר לצורך הכירורגי בבדיקות הדמיה, במידה וניתן לשלול מחלה של כיס המרה בזמן קבלת החולה, אין צורך להמתין כשעתיים עד שרדיולוג ישלול אפשרות זאת. בעקבות זאת ניתן להמשיך לערוך את הבדיקות הנדרשות. התוצאה היא חסכון בעלויות ובזמן שהחולה נדרש לשהות בחדר המיון.

במסגרת המחקר השוו החוקרים את הדיוק של בדיקת אולטרה-סאונד לצד מיטת החולה שבוצעה ע”י רופאים בחדר מיון ובדיקת אולטרה-סאונד שבוצעה במכון הרדיולוגי, לאבחנת דלקת חריפה של כיס המרה במדגם של 189 חולים, כולל 125 חולים בהם נערכה בדיקת אולטרה-סאונד ע”י רדיולוג.

בסה”כ, 26 חולים עברו כריתת כיס מרה דחופה, כאשר ב-23 מקרים אושרה האבחנה של דלקת חריפה של כיס המרה. יתר 163 החולים שוחררו. מבין 140 החולים אותם ניתן היה להשיג טלפונית, רק אחד דיווח על כריתת כיס מרה לאחר השחרור מחדר מיון.

החוקרים מדווחים כי לבדיקת אולטרה-סאונד לצד מיטת החולה 20 תשובות חיוביות-נכונות, 115 תשובות שליליות-נכונות, 26 תשובות חיוביות-שגויות ו-4 תשובות שליליות-שגויות, עם רגישות של 83% וסגוליות של 86%.

אף אחד מהממצאים המשניים בבדיקת אולטרה-סאונד (סימן מרפי, עיבוי דופן כיס המרה, או נוזל סביב כיס המרה) היו רגישים דיו לשלול דלקת כיס מרה לצד מיטת החולה או במכון הרדיולוגי.

החוקרים מזהירים כי מאחר שהרופאים בחדר מיון, שלקחו חלק במחקר, היו מנוסים מאוד בבדיקת אולטרה-סאונד לצד מיטת החולה, ייתכן כי התוצאות אינן נכונות לכלל האוכלוסייה, או הדירות במרכזים ללא תכנית הכשרה בבדיקת אולטרה-סאונד. לדבריהם, ככל הנראה יש לערב רדיולוג במקרים שאינם ברורים לחלוטין.

השימוש בבדיקת אולטרה-סאונד ע”י רופאים בחדר המיון עשוי להפחית את השימוש בבדיקות CT.

Ann Emerg Med 2010

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/07/2024

דימום ממערכת העיכול התחתונה, המוגדר כהמטוֹכזיה, מהווה חמישית מכלל המקרים של דימום במערכת העיכול בקרב חולים הזקוקים לאשפוז בבית חולים. מאמר סקירה זה הוא סיכום של ההנחיות הקליניות של JAMA שפורסמו באפריל 2024.
מתוך הגליון הראשון של מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן