Surgery

השוואה בין תוצאות ניתוח מעקפים לעומת תומכן מצופה או לא מצופה לאחר 5 שנים (מתוך Journal of the American College of Cardiology)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שפורסם ב-17 בפברואר 2010 ב- Journal of the American College of Cardiology, עולה כי לאחר 5 שנים נצפו שיעורי תמותה, שבץ מוחי ואוטם כלילי דומים בחולים עם מחלה כלילית רב-כלית שעברו ניתוח מעקפים, צנתור כלילי עם השתלת תומכן מצופה ב-Sirolimus, או תומכן מתכתי לא מצופה.

מחקר ה- Arterial Revascularization Therapies Study II (ARTS II) הינו מחקר רב מרכזי מסוג תווית פתוחה שכלל 607 משתתפים עם מחלה כלילית רב-כלית, אשר עברו צנתור והשתלת תומכן מצופה Sirolimus (Cypher, Cordis/Johnson&Johnson). החוקרים השוו את תוצאות משתתפי מחקר ה-ART II עם תוצאות מחקר ה-ART I, שכלל 602 משתתפים שעברו ניתוח מעקפים ו-600 משתתפים שעברו השתלת תומכן מתכתי לא מצופה.

החוקרים מדווחים כי המשתתפים במחקר ה-ART II סבלו מגורמי סיכון קליניים רבים יותר לעומת משתתפי ART I. עם זאת, מתוצאות המחקר עולה כי לא נצפו הבדלים בשיעור התמותה לאחר 5 שנים בין משתתפים שעברו השתלת תומכן מצופה Sirolimus, ניתוח מעקפים, או תומכן מתכתי לא מצופה. החוקרים מציינים כי ייתכן ולמחקר חסרה עוצמה סטטיסטית ע”מ להדגים הבדלים בתמותה, אך מדגישים כי הממצאים תואמים לתוצאות מטה-אנליזה שנערכה להשוואה בין ניתוח מעקפים לעומת צנתור כלילי רב-כלי.

בקבוצת התומכן המצופה במחקר ה-ART II נמצא כי קרוב ל-13% מהמשתתפים נפטרו או סבלו משבץ מוחי או אוטם כלילי, לעומת 14% מהמשתתפים שעברו ניתוח מעקפים, וקרוב ל-18% מהמשתתפים בעברו השתלת תומכן מתכתי לא מצופה במחקר ה-ART I. החוקרים מציינים כי שיעור האירועים המשמעותיים (Major Adverse Cardiac and Cerebrovascular Event, MACCE) לאחר 5 שנים היה גבוה באופן מובהק במשתתפי ART II שעברו השתלת תומכן מצופה Sirolimus, לעומת משתתפי ART I שעברו ניתוח מעקפים, אך נמוך משמעותית ממשתתפי ART I שעברו השתלת תומכן מתכתי לא מצופה (p<0.001). התוצאות מוצגות בטבלה הבאה:














































תוצאה


תומכן מצופה Sirolimus ב-ART II (n=607)


ניתוח מעקפים ב-ART I (n=602)


תומכן מתכתי לא מצופה ב-ART I (n=600)


P


מוות


5.4


7.1


7.8


NA


שבץ מוחי


2.8


2.7


3.2


NA


אוטם לבבי


4.4


4.0


6.8


NA


מוות/שבץ/אוטם לבבי


12.7


13.8


17.8


0.1, 0.007


רה-ווסקולריזציה


14.5


7.0


23.3


NA


MACCE כלשהו


27.2


20.8


41.2


0.02, 0.001


ב-57 ממשתתפי ART II נצפה לפחות מקרה אחד של תרומבוזיס של התומכן במהלך 5 שנות המעקב. החוקרים סיווגו את מקרי התרומבוזיס כוודאיים, סבירים או אפשריים בהתאם להגדרות ה- Academic Research Consortium וכן בהתאם למועד ההתרחשות: בתוך 30 ימים, בין 30 ימים לשנה, ולאחר שנה. משתתפי ART II הונחו להמשיך וליטול Clopidogrel במשך 3 חודשים, אך 266 משתתפים המשיכו ליטול תרופה מקבוצת ה- Thienopyridines גם לאחר שנה. החוקרים מציינים כי תרומבוזיס של התומכן תרם בצורה משמעותית למקרי המוות והאוטם הלבבי במחקר, כפי שמוצג בטבלה הבאה:







































סוג התרומבוזיס


משתתפי ART II (%)


תמותה (%)


אוטם לבבי (%)


אקוטי/סוב-אקוטי


1.4


11


100


מאוחר (<שנה)


1.4


30


40


מאוחר מאוד (>שנה)


6


26


74


וודאי


4


9


83


וודאי או סביר


8


7


91


וודאי, סביר או אפשרי


9


25


74


לדברי החוקרים, במידה ולא היו מתרחשים אירועי התרומבוזיס שיעור ההישרדות צפוי היה להיות 96.8% במקום 94.5%, שיעור ההישרדות ללא אוטם לבבי צפוי היה להיות 92.7% במקום 84.3%, ו-78% מהמשתתפים היו צפויים להיות חופשיים מתמותה, אוטם לבבי או צורך ברה-ווסקולריזציה, במקום 70.5%.

כאשר חילקו החוקרים את המשתתפים ע”פ ציון ה-SYNTAX שלהם, נצפו הבדלים מובהקים בשיעור ההישרדות נטול אירועים משמעותיים (MACCE). החוקרים סיווגו את משתתפי ART II ל-3 שלישוני סיכון על סמך ציון ה-SYNTAX. הם מדווחים כי בחולים בקבוצת שלישון הסיכון הנמוך נצפו שיעורי הישרדות נטולי MACCE גבוהים יותר משנצפו בחולים בשלישון האמצעי או הגבוה, וכותבים כי הדבר מחזק את ערכו של ה-SYNTAX ככלי לריבוד הסיכון בחולים עם מחלה רב כלית.

הם מציינים כי שיעור האירועים הקרדיווסקולאריים המז’וריים היה דומה בין קבוצת משתתפי ART II בשלישון ה-SYNTAX הנמוך, ובין כלל משתתפי ART I שעברו ניתוח מעקפים, ולכן מציעים כי ייתכן שחולים עם ציון SYNTAX נמוך הסובלים ממחלה רב כלית מתאימים לצנתור, בעוד שחולים עם ציון SYNTAX גבוה מתאימים יותר לניתוח מעקפים. החוקרים מדגישים כי דרושים מחקרים נוספים להערכת ערכו של ציון ה-SYNTAX באוכלוסיות שונות. הם מוסיפים כי מאז נערך מחקר ה-ART II חלה התפתחות בשיטות הניתוחיות והרפואיות כולל השימוש בתרופות ממשפחת הסטטינים, ולכן ייתכן שתוצאות ART II מובילות לתת-הערכה של יתרונות ניתוח המעקפים.

החוקרים מסכמים כי יש לבחור את גישת הרה-ווסקולריזציה על בסיס אישי בכל מטופל, ומוסיפים כי דרוש מחקר אקראי מבוקר להשוואה בין ניתוח מעקפים ותומכן מצופה מהדור החדש בחולים עם מחלה כלילית רב כלית.

J Am Coll Cardiol, 2010

לידיעה ב-theHeart.org

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-ADA (או American Diabetes Association) עולה כי בדיקה גנטית לזיהוי נטייה להפרעה בשובע לאחר ארוחה (Abnormal Postprandial Satiety) עשויה לסייע בחיזוי טיב התגובה לטיפול ב-Semaglutide, אם כי לא הודגם קשר דומה עם הטיפול בתכשיר אחר מאותה משפחה. הבדיקה הינה חלק מהפורטפוליו של MyPhenome Obesity Phenotyping Portfolio של חברת […]

  • האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2, עודף-משקל או השמנת-יתר, טיפול ב-Semaglutide מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של NAION (או Non-Arteritic Anterior Ischemic Optic Neuropathy), כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Ophthalmology. המחקר הרטרוספקטיבי כלל 16,827 חולים ממרכז Massachusetts Eye and Ear בבוסטון. החוקרים התמקדו ב-710 חולים עם סוכרת מסוג 2 , כולל 194 חולים שקיבלו […]

  • מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה בשעה מוקדמת יותר מלווים במדדי לחץ דם נמוכים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין בהמלצות התייחסות ליעד דפוסי שינה אופטימאליים כטיפול ביתר לחץ דם. כעת הם בחנו את הקשר בין משך ומועד שינה […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    לפניכם מפגש שלישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השלישי עוסק באינסולינים ארוכי טווח. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    לפניכם מפגש רביעי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הרביעי עוסק בטכנולוגיות בסוכרת. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    לפניכם מפגש שני מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השני עוסק בטיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    לפניכם מפגש חמישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש החמישי עוסק ברפואה מותאמת אישית. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה