Surgery

סקירת היתרונות והסיכונים של Liraglutide (מתוך New England Journal of Medicine)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

ב-17 בפברואר 2010 פורסם ב- New England Journal of Medicine מאמר לסקירת היתרונות והסיכונים של Liraglutide, תרופה ממשפחת האגוניסטים לרצפטור Glucagon-Like-Peptide-1 (GLP-1) שאושרה לאחרונה לטיפול בסוכרת ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA).

במאמר בוחנים הכותבים את המידע עליה התבססה החלטת ה-FDA לאשר את התרופה לשיווק בארה”ב, ודנים בדאגות שעלו בנוגע לבטיחות התרופה במהלך שלבי האישור.

החוקרים כותבים כי מחקרים במכרסמים מצאו קשר בין שימוש ב-Liraglutide ובין סיכון מוגבר להיפרפלזיה ממוקמת של תאי ה-C בבלוטת התריס ולגידולי תאי C, ומציינים כי נמצא סיכון גבוה פי 8 לגידולים ממאירים בחולדות שטופלו בתרופה, במינונים גבוהים פי 8 מהמינונים המקסימאליים המותרים בבני אדם. עם זאת, לא ברור האם ממצאים אלו רלוונטיים לבני אדם. קלציטונין מופרש מתאי C והינו סמן ביולוגי לגידולים של תאים אלו, ולאחר פרסום תוצאות המחקרים בחיות, נעשה מעקב אחר רמות קלציטונין במחקרים קליניים שבדקו את התרופה בבני אדם. החוקרים מדווחים כי מדידות הסמן היו בטווח התקין במחקרים אלו, ולא נצפו הבדלים מובהקים בין משתתפים שטופלו ב-Liraglutide ובין משתתפי הביקורת. לפיכך סיכמו אנשי ה-FDA כי הסיכון לגידולים של תאי C הינו נמוך, אם כי דרוש מעקב ארוך טווח לאחר שיווק התרופה כתנאי לאישורה ע”י ה-FDA.

כמו כן, דווח כי תרופות שפועלות במסלול ה-GLP-1 כולל Exenatide (ביאטה, אלי-לילי) ואחרות, עלולות להוביל לסיכון מוגבר לפנקראטיטיס. החוקרים מסבירים כי הערכת הקשר האפשרי היא מורכבת, שכן הסיכון הבסיסי של חולי סוכרת לדלקת של הלבלב הוא גבוה עד פי 3 בהשוואה לחולים לא-סוכרתיים. גם במקרה זה קבע ה-FDA כי דרוש מעקב ארוך טווח והוסיף לעלון התרופה אזהרה מתאימה.

במאמר דנים הכותבים בהמלצות העדכניות של ה-FDA להעריך את ההשפעה הקרדיווסקולארית של משפחת התרופות החדשה לטיפול בסוכרת. Liraglutide פותחה לפני פרסום ההמלצות, אך בדיקת נתונים ממחקרים קליניים לא הניבה עד כה מקור לדאגה. עם זאת, בשל המספר הנמוך של האירועים הקרדיווסקולאריים שנצפו במחקרים הקליניים דרש ה-FDA לבצע מחקר להערכת הבטיחות הקרדיווסקולארית לאחר אישור השיווק.

בין היתרונות של התרופה החדשה מציינים הכותבים כי היא עשויה לשפר את האיזון הגליקמי בחולי סוכרת, וכי גם התרופות הקיימות בשוק כרוכות בסיכונים. בשלב זה, על הרופאים המטפלים לבחון את נתונים הקיימים ולהחליט האם יחס הסיכון-תועלת תומך בשימוש בתרופה על בסיס אישי בכל מטופל.

New Engl J Med, 2010

לידיעה ב-NeLM

הערת מערכת:

התכשיר מצוי בשלבי אישור סופי בארץ ואושר כבר לסל הבריאות. כמו כן, בביה”ס לסוכרת ניתן למצוא התייחסות ספציפית לתרופות ממשפחה זו הן בסקירת ההנחיות והן כהרצאה ספציפית הדנה בקבוצה זו.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס מלווה בסיכון מופחת לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות (The Lancet Rheumatology)

    פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס מלווה בסיכון מופחת לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות (The Lancet Rheumatology)

    פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס ( Lupus Low Disease Activity State, או LLDAS) או הפוגה ממושכת לאורך שלושה חודשים מלווה בסיכון מופחת משמעותית לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות בחולי לופוס, כאשר פעילות מחלה נמוכה לאורך פרק זמן ארוך יותר מלווה בירידה גדולה עוד יותר בסיכון לסיבוכים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת […]

  • דלקת ענביה בילדים מלווה בסיכון מוגבר לקטרקט (JAMA Network Open)

    דלקת ענביה בילדים מלווה בסיכון מוגבר לקטרקט (JAMA Network Open)

    בילדים עם אבחנה של דלקת ענביה (Uveitis) סיכון מוגבר משמעותית להתפתחות קטרקט, בהשוואה לאלו ללא התהליך הדלקתי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. הסיכון המוגבר נותר על כנו לאורך תקופות מעקב שונות ובקבוצות שונות לפי גיל, מין ומוצא אתני. מחקר העוקבה התבסס על נתונים ממאגר TriNetX וכלל ילדים עם וללא […]

  • האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-ADA (או American Diabetes Association) עולה כי בדיקה גנטית לזיהוי נטייה להפרעה בשובע לאחר ארוחה (Abnormal Postprandial Satiety) עשויה לסייע בחיזוי טיב התגובה לטיפול ב-Semaglutide, אם כי לא הודגם קשר דומה עם הטיפול בתכשיר אחר מאותה משפחה. הבדיקה הינה חלק מהפורטפוליו של MyPhenome Obesity Phenotyping Portfolio של חברת […]

  • האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2, עודף-משקל או השמנת-יתר, טיפול ב-Semaglutide מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של NAION (או Non-Arteritic Anterior Ischemic Optic Neuropathy), כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Ophthalmology. המחקר הרטרוספקטיבי כלל 16,827 חולים ממרכז Massachusetts Eye and Ear בבוסטון. החוקרים התמקדו ב-710 חולים עם סוכרת מסוג 2 , כולל 194 חולים שקיבלו […]

  • מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה בשעה מוקדמת יותר מלווים במדדי לחץ דם נמוכים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין בהמלצות התייחסות ליעד דפוסי שינה אופטימאליים כטיפול ביתר לחץ דם. כעת הם בחנו את הקשר בין משך ומועד שינה […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    לפניכם מפגש שלישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השלישי עוסק באינסולינים ארוכי טווח. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    לפניכם מפגש רביעי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הרביעי עוסק בטכנולוגיות בסוכרת. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה