Surgery

ניטור רמות אשלגן להפחתת הסיכון להיפרקלמיה בחולי סוכרת המטופלים במעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון (מתוך J Gen Intern Med,)

סקירה רטרוספקטיבית מאשרת כי ניטור רמות אשלגן בחולי סוכרת, המתחילים בטיפול בתרופות המשפיעות על ציר רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון, מפחית משמעותית את הסיכון להיפרקלמיה חמורה; נראה כי התועלת קשורה בהפחתת הסיכון בחולים עם מחלת כליות.

תרופות המעכבות את ציר רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון (חסמי ACE, ARB (Angiotensin Receptor Blocker), אנטגוניסטים לאלדוסטרון) יעילות בהפחתת הסיכון למחלה מאקרווסקולארית בחולי סוכרת, עם זאת, תרופות אלו עלולות לגרום להיפרקלמיה. כתוצאה מכך, ההנחיות הממליצות על מתן תרופות אלו שמות דגש על הצורך בניטור רמות אשלגן: מאחר שמדובר בהמלצה על-בסיס דעה, ללא עדויות תומכות, החוקרים ביקשו להעריך את ההשפעה של ניטור רמות אשלגן על הסיכון להיפרקלמיה בחולים אלו.

החוקרים אספו נתונים משלוש מערכות בריאות בארה”ב, במטרה ליצור מדגם מבוגרים חולי סוכרת, שהחלו בטיפול בתרופות המעכבות את ציר רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון, לאחר אבחנה של סוכרת. הם קבעו את משך הטיפול במעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון, והיקף הניטור אחר רמות אשלגן. התוצאות היו ניטור רמות אשלגן וסיבוכים הקשורים בהיפרקלמיה חמורה.

במהלך תקופת המחקר (2001-2006), 2.4 מיליון חולים היו רשומים בשלוש תוכניות הבריאות; מתוכם, 27,355 ענו על קריטריוני הסקירה. במרבית החולים הללו (19,391, 71%) נערך ניטור רמות אשלגן לפחות פעם אחת. החוקרים זיהו 184 אירועים של היפרקלמיה חמורה (0.7%), עם היארעות כוללת של 10.2 ל-1000 שנות-מטופל. אירועים אלו היו נפוצים יותר עם טיפול ב-Spironolactone (אלדוספירון) מאשר עם חסמי ACE או ARB (96.0 לעומת 8.8 ל-1000 שנות-מטופל). כ-8% מהחולים (2,176) סבלו בנוסף ממחלת כליות כרונית בדרגה 3 או 4; בקבוצה זו, הסיכון להיפרקלמיה היה גבוה יותר משמעותית (66.8 לעומת 5.0 ל-1000 שנות מטופל).

בחולים בהם נערך ניטור רמות אשלגן תועד סיכון נמוך יותר משמעותית לאירועי היפרקלמיה, בהשוואה לאלו בהם לא נערך ניטור דומה (Adjusted Relative Risk = 0.5,  95% CI = 0.37-0.66). הירידה בסיכון זוהתה בעיקר בחולים עם מחלת כליות כרונית, עבורם הסיכון היחסי בקרב אלו בהם נערך ניטור רמות אשלגן, בהשוואה לאלו בהם לא נערך ניטור דומה, עמד על 0.29 (95% CI = 0.18-0.46). באלו ללא מחלת כליות כרונית, ההבדל היה חסר מובהקת סטטיסטית (RR = 0.99,  95% CI = 0.58-1.71).

החוקרים מסכמים וכותבים כי מתוצאות המחקר עולה כי בחולים עם סוכרת ומחלת כליות כרונית, המקבלים טיפול בתרופות המעכבות את ציר רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון,  ניטור רמות אשלגן מלווה בסיכון נמוך משמעותית להיפרקלמיה משמעותית. הם מציינים כי תוצאות המחקר תומכות בהנחיות הנוכחיות.

J Gen Intern Med, published early online 20 January 2010

לידיעה ב-NELM

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס מלווה בסיכון מופחת לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות (The Lancet Rheumatology)

    פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס מלווה בסיכון מופחת לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות (The Lancet Rheumatology)

    פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס ( Lupus Low Disease Activity State, או LLDAS) או הפוגה ממושכת לאורך שלושה חודשים מלווה בסיכון מופחת משמעותית לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות בחולי לופוס, כאשר פעילות מחלה נמוכה לאורך פרק זמן ארוך יותר מלווה בירידה גדולה עוד יותר בסיכון לסיבוכים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת […]

  • האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-ADA (או American Diabetes Association) עולה כי בדיקה גנטית לזיהוי נטייה להפרעה בשובע לאחר ארוחה (Abnormal Postprandial Satiety) עשויה לסייע בחיזוי טיב התגובה לטיפול ב-Semaglutide, אם כי לא הודגם קשר דומה עם הטיפול בתכשיר אחר מאותה משפחה. הבדיקה הינה חלק מהפורטפוליו של MyPhenome Obesity Phenotyping Portfolio של חברת […]

  • האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2, עודף-משקל או השמנת-יתר, טיפול ב-Semaglutide מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של NAION (או Non-Arteritic Anterior Ischemic Optic Neuropathy), כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Ophthalmology. המחקר הרטרוספקטיבי כלל 16,827 חולים ממרכז Massachusetts Eye and Ear בבוסטון. החוקרים התמקדו ב-710 חולים עם סוכרת מסוג 2 , כולל 194 חולים שקיבלו […]

  • מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה בשעה מוקדמת יותר מלווים במדדי לחץ דם נמוכים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין בהמלצות התייחסות ליעד דפוסי שינה אופטימאליים כטיפול ביתר לחץ דם. כעת הם בחנו את הקשר בין משך ומועד שינה […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    לפניכם מפגש שלישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השלישי עוסק באינסולינים ארוכי טווח. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    לפניכם מפגש רביעי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הרביעי עוסק בטכנולוגיות בסוכרת. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    לפניכם מפגש שני מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השני עוסק בטיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה