תומכנים אנדו-ווסקולאריים מהווים אפשרות בטוחה ויעילה לטיפול בהיצרות סימפטומאטית של העורקים החולייתיים, כך עולה ממחקר חדש שפורסם ב-Journal of American College of Cardiology.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עד רבע מאירועי השבץ האיסכמיים מערבים את המערכת הורטברו-בזילארית, כאשר שיעור אירועי השבץ בחולים עם תסמינים עמידים לטיפול בנוגדי-טסיות, מגיעים ל-11% לאחר שנה אחת. עם זאת, רה-וסקולריזציה כירורגית מלווה בשיעורי תחלואה ותמותה גבוהים.
במאמרם מדווחים החוקרים על תוצאות המחקר שכלל 105 חולים סימפטומאטיים (גיל ממוצע של 68 שנים; 71% גברים), בהם הוכנסו תומכנים ב-112 עורקים חולייתיים, בין השנים 1995-2006. התסמינים מהם סבלו כללו ורטיגו, שינויים בראייה, סינקופה, התקפי נפילה או שבץ/אירוע איסכמי חולף, וכולם לא הגיבו לטיפול בנוגדי-טסיות.
במטרה לנטר את המצב הנוירולוגי במהלך הניתוח, לא ניתנו תרופות לטשטוש או שניתן מינון נמוך מאוד. החולים טופלו קודם לכן באספירין ו-Ticlopidine או Clopidogrel, וכן ניתן טיפול בהפרין לאחר הכניסה לעורק. בהמשך, הם טופלו באספירין ו-Thienopyridine במשך לפחות חודש אחד.
שיעורי ההצלחה הטכניים (שארית היצרות של עד 30% ללא תמותה או שבץ באשפוז) ושיעורי ההצלחה הקליניים עמדו על 100% ו-90.5%, בהתאמה.
סיבוכים סביב הפרוצדורה כללו מקרה אחד של אירוע איסכמי חולף, דיסקציה המגבילה זרימה וסיבוכים באתר הגישה לכלי הדם; תועדו שני מקרים של דימומים שדרשו מתן עירוי דם.
תשעה חולים סבלו מתסמינים עיקשים, אחד פיתח שבץ ורטברו-בזילארי 3 ימים לאחר השחרור מבית החולים וחולה אחד מת בתוך 30 ימים בעקבות אוטם לבבי.
לאחר שנה אחת, שיעורי התמותה עמדו על 5.7% (6 חולים) ושיעור אירועי השבץ הורטברו-בזילארי עמד על 4.8% (5 חולים). לאחר חציון מעקב של 29.1 חודשים, עם 5 כלי דם שאבדו במהלך המעקב, 14 מבין 107 חולים (13.1%) עברו רה-וסקולריזציה של כלי הדם ו-75 חולים (71.4%) נותרו בחיים.
החוקרים מציינים כי מאחר והם מבצעים התערבויות אלו בחולים רבים, ולאור התמיכה של נוירולוגים ונוירו-רדיולוגים, ייתכן כי לא ניתן יהיה לשחזר את הממצאים בתנאים פחות אידיאליים. עם זאת, הם מאמינים כי מהנתונים הללו, ביחד עם מחקר CAVATAS וסקירת Cochrane, עולה כי הכנסת תומכנים לעורקים החולייתיים היא אפשרות בטוחה ויעילה.
עם זאת, קשה להאמין כי גישה זו תשמש באופן נרחב, מאחר ש-Medicare דוחה תביעות לטיפולים המבוססים על צנתור לטיפול בהיצרות של העורקים החולייתיים. החוקרים טוענים כי לאור העובדה שהכנסת תומכן לעורקים החולייתיים היא אפשרות בטוחה יותר מניתוח פתוח, עם שיעורי תחלואה נמוכים יותר, יש לבחון שוב את התפיסה הנ”ל.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!