טיפול אדג’וונטי בגליבק לאחר כריתת גידול GIST ראשוני וממוקם (מתוך Lancet)

מתוצאות מחקר חדש שפורסמו ב-Lancet עולה כי טיפול אדג’וונטי ב-Imatinib (גליבק) הוא בטוח ונראה כי מביא לשיפור שיעורי ההישרדות ללא-הישנות, בהשוואה לטיפול פלסבו, בחולים לאחר כריתת גידול ראשוני מסוג GIST (Gastrointestinal Stromal Tumor).

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי GIST היא הסרקומה הנפוצה ביותר של מערכת העיכול. Imatinib Mesylate היא מולקולה קטנה, המעכבת את הפעלת KIT ואת הקולטנים ל-PDGF (Platelet Derived Growth Factor). תרופה זו יעילה כטיפול קו-ראשון בגידולי GIST גרורתיים. החוקרים שיערו כי טיפול אדג’וונטי ב- Imatinib עשוי להביא לשיפור בשיעורי ההישרדות ללא-הישנות, בהשוואה לפלסבו, לאחר כריתת גידול GIST ראשוני וממוקם.

החוקרים ערכו מחקר אקראי בשלב III, כפל-סמיות, מבוקר-פלסבו, רב-מרכזי. חולים שענו על קריטריוני המחקר עברו כריתה מלאה של גידול GIST בגודל של 3 ס”מ לפחות, שהיה חיובי לחלבון KIT. החולים חולקו באקראי לטיפול ב- Imatinib במינון 400 מ”ג (n=359) או פלסבו (n=354) ביום, למשך שנה אחת לאחר הניתוח. החולים והחוקרים לא היו מודעים לטיפול שניתן. חולים שחולקו לטיפול פלסבו יכלו לעבור לקבוצת הטיפול ב- Imatinib במקרה של הישנות הגידול. היעד העיקרי של המחקר היה שיעורי הישרדות ללא-הישנות.

הסקירה כללה את כל החולים שחולקו באקראי. לאחר חציון מעקב של 19.7 חודשים, שיעורי הישנות גידול או תמותה עמדו על 8% בקבוצת Imatinib (30 חולים), לעומת 20% בקבוצת הפלסבו (70 חולים). בהשוואה לפלסבו, Imatinib הביא לשיפור מובהק בשיעורי ההישרדות ללא-הישנות (83% לעומת 98% לאחר שנה אחת, HR = 0.35 (0.22-0.53), p<0.0001). טיפול אדג’וונטי ב- Imatinib נסבל היטב, כאשר תופעות הלוואי החמורות השכיחות ביותר כללו דרמטיטיס (11 חולים (3%) לעומת 0 חולים), כאבי בטן (12 חולים (3%) לעומת 6 חולים (1%)), ושלשולים (10 חולים (2%) לעומת 5 חולים (1%)) בקבוצת Imatinib והיפרגליקמיה (שני חולים (1%>) לעומת שבעה חולים (2%)) בקבוצת הפלסבו.

החוקרים מסכמים וכותבים כי Imatinib הינה אפשרות בטוחה כטיפול אדג’וונטי, ונראה כי הטיפול מביא לשיפור שיעורי ההישרדות ללא-הישנות, בהשוואה לטיפול פלסבו, בחולים לאחר כריתת גידול ראשוני מסוג GIST.

The Lancet, Volume 373, Issue 9669, Pages 1097 – 1104

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/07/2024

דימום ממערכת העיכול התחתונה, המוגדר כהמטוֹכזיה, מהווה חמישית מכלל המקרים של דימום במערכת העיכול בקרב חולים הזקוקים לאשפוז בבית חולים. מאמר סקירה זה הוא סיכום של ההנחיות הקליניות של JAMA שפורסמו באפריל 2024.
מתוך הגליון הראשון של מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן