מתוצאות מחקר חדש שפורסמו ב-Lancet עולה כי טיפול אדג’וונטי ב-Imatinib (גליבק) הוא בטוח ונראה כי מביא לשיפור שיעורי ההישרדות ללא-הישנות, בהשוואה לטיפול פלסבו, בחולים לאחר כריתת גידול ראשוני מסוג GIST (Gastrointestinal Stromal Tumor).

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי GIST היא הסרקומה הנפוצה ביותר של מערכת העיכול. Imatinib Mesylate היא מולקולה קטנה, המעכבת את הפעלת KIT ואת הקולטנים ל-PDGF (Platelet Derived Growth Factor). תרופה זו יעילה כטיפול קו-ראשון בגידולי GIST גרורתיים. החוקרים שיערו כי טיפול אדג’וונטי ב- Imatinib עשוי להביא לשיפור בשיעורי ההישרדות ללא-הישנות, בהשוואה לפלסבו, לאחר כריתת גידול GIST ראשוני וממוקם.

החוקרים ערכו מחקר אקראי בשלב III, כפל-סמיות, מבוקר-פלסבו, רב-מרכזי. חולים שענו על קריטריוני המחקר עברו כריתה מלאה של גידול GIST בגודל של 3 ס”מ לפחות, שהיה חיובי לחלבון KIT. החולים חולקו באקראי לטיפול ב- Imatinib במינון 400 מ”ג (n=359) או פלסבו (n=354) ביום, למשך שנה אחת לאחר הניתוח. החולים והחוקרים לא היו מודעים לטיפול שניתן. חולים שחולקו לטיפול פלסבו יכלו לעבור לקבוצת הטיפול ב- Imatinib במקרה של הישנות הגידול. היעד העיקרי של המחקר היה שיעורי הישרדות ללא-הישנות.

הסקירה כללה את כל החולים שחולקו באקראי. לאחר חציון מעקב של 19.7 חודשים, שיעורי הישנות גידול או תמותה עמדו על 8% בקבוצת Imatinib (30 חולים), לעומת 20% בקבוצת הפלסבו (70 חולים). בהשוואה לפלסבו, Imatinib הביא לשיפור מובהק בשיעורי ההישרדות ללא-הישנות (83% לעומת 98% לאחר שנה אחת, HR = 0.35 (0.22-0.53), p<0.0001). טיפול אדג’וונטי ב- Imatinib נסבל היטב, כאשר תופעות הלוואי החמורות השכיחות ביותר כללו דרמטיטיס (11 חולים (3%) לעומת 0 חולים), כאבי בטן (12 חולים (3%) לעומת 6 חולים (1%)), ושלשולים (10 חולים (2%) לעומת 5 חולים (1%)) בקבוצת Imatinib והיפרגליקמיה (שני חולים (1%>) לעומת שבעה חולים (2%)) בקבוצת הפלסבו.

החוקרים מסכמים וכותבים כי Imatinib הינה אפשרות בטוחה כטיפול אדג’וונטי, ונראה כי הטיפול מביא לשיפור שיעורי ההישרדות ללא-הישנות, בהשוואה לטיפול פלסבו, בחולים לאחר כריתת גידול ראשוני מסוג GIST.

The Lancet, Volume 373, Issue 9669, Pages 1097 – 1104